וילקט יוסף רמא

ע"ז הנק' השחתה וזה"ש הנני משחיתם את הארץ היינו מן ארץ ישראל. (הרב עיר גבורים פ' נח וע"ש)

ה עבירה במעשה העבירה נותן כח ליצ"הר והוא מכח הקדושה אשר יש באדם כי הרע בעצמו מאפס ותוהו ואין בו כח אלא מניצוץ הקדושה שבו ובזה הכח הוא בא להחטיא שנית את האדם ואם יתגבר על יצרו ושב מן החטא אז מעלה זה הכח שנפל מתחילה וחוזר ומתקרב אל הקדושה ונמצא שמה שבורח מן העבירה הוא מרויח עבירה ראשונה שעשה וז"ש הוי בורח מן העבירה כי הכח שבא עליו הוא מכח העבירה שעשה כבר ואם יברח הוא משתכר עבירה ראשונה וזש"ה אם תטיב שאת. (פנים יפות פ' בראשית)

ו ענוה ע"י ענוה ניצול מניאוף וזוכה לשמירת הברית כמשרז"ל כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש שנאמר ואשת איש נפש יקרה תצוד (ליקוטי מוהר"ן)

ז עבירה ה' עבירות חמורות וגדולות והן ע"ז ג"ע ש"ד דפסקינן בהו יהרג ואל יעבור ועוד יש שנים השקולים להם דהיינו ל"הר וחילול שבת מן חמש עבירות הללו מסתעפים חמש קליפות הנקובים בשמותם סימנם נג"ע ר"ע נפלים גבורים ענקים רפאים עמלקים. דהיינו מן ג"ע מתגברים הנפלים שנ' הנפלים היו בארץ אשר נתנו עיניהם בבנות הארץ ומצא מין את מינו וניעור מן ש"ד מסתעפים הגבורים דעיקר עון זה בא מצדם שמתגבר אדם על חבירו והורגו שפיר יש להם שייכות להדדי. מן חילול שבת מתעוררים עמלקים כמשחז"ל אלמלא שמרו בני