וילקט יוסף רטו

ליציאה יחשב וכן בתורת משה כתיב ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך ובתפלתינו ובתפלת דוד מקדים יציאה לביאה ושמור צאתנו ובואנו וכן ה' ישמור צאתי ובואי והענין הוא אצל הנשמה הליכתה לעו"הז ליציאה יחשב שהיא יוצאת מארץ העליונה מתחת כנפי השכינה מבית אביה אל ארץ עכורה ושפלה זו. וביום המיתה לביאה יחשב שאז היא שבה אל אהלה אשר היה בתחילה ושם ביתה הרמה אבל הגוף להיפך ביום הולדו לביאה יחשב וביום המיתה ליציאה יחשב שאז יוצא מן העו"הז אל מקום אופל וחושך תוך הקבר וכן הצדיק ורשע הצדיק יום המיתה לביאה יחשב: ויום לידה ליציאה יחשב ואצל הרשע להיפך ביום הולדו לביאה יחשב ויום המיתה ליציאה יחשב שהוא יוצא בידים רקניות ובפח הנפש ולכן בתורת משה מדבר נגד הגוף צריך להקדים בואיך בעו"הז אבל דוד ותפלתינו מדברים נגד הנשמה ולכן מקדים יציאה מעולם עליון לביאה והחזרה לביתה הרמה. (בית אהרן דנ"ו ע"א וע"ב)

קז משה לא היה למרע"ה חלק ונחלה בזה העולם רק לתועלת זולתו לכך לא מצא אשה בת ישראל לבת זוגו ולפיכך אמר משה גר הייתי כל ימי צבאי ועכשיו בבית יתרו בארץ נכריה ולכך הוצרך לפרנס את ישראל מן השמים והוצרך שאמו מקבל שכר הנקתו מן בת פרעה (תפארת הגרשוני בשם בעל עש"מא)

קח מכות מה שהכה ה' במצרים כל אותם המכות עיקר סיבתם לא היה אך לעשות נקמה בפרעה ובכל עמו כ"א גם למלא לב בני ישראל יראה וחכמה והשגת אלהות