וילקט יוסף קנ

בהר ה' שהוא מדבר בעו"הב הרי שהראה להם השכר והעונש (הרב עיר גבורים פ' יתרו)

ד כבוד המכבד את הבריות אם הוא מכובד ומכבד ומשבח ומברך אז הוא משבח להש"ית שברא בריה נכבדת כזו וגם הוא מכובד מצד האחדות ואם מגנה שום נברא מלבד שנוגע בכבוד הש"ית אלא גם הוא מגנה את עצמו שהוא נקלה ונבזה מאד שנפרד מהאחדות וז"ש כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו מעצמם (אור הגנוז)

ה כעס ראוי שכל ישראל יהיה להם ממון אך יש מידה אחת שמפסדת ומאבדת להם מהם הממון והיא מדה רעה מגונה שקשה מאד להנצל ממנה ואפי' אם ירצה להנצל ממנה: בשביל תאות הממון כדי שלא תפסיד לו את הממון עכ"ז המדה הרעה הזאת מתגברת עליו בילדותו ובקטנותו ועי"ז מפסדת ממנו הממון שהיה ראוי לו והמדה הרעה הזאת היא מדת הכעס שעי"ז מפסיד ומאבד את הממון הראוי לו כי בבחי' ההשתלשלות שמשתלשל הממון ממקום שמשתלשל ויורד שפע אל האדם שיהיה לו ממון אזי יורד ומזמין לו כעס ובנקל מהפך לו ההשתלשלות שפע של ממון שהוא בחי' חומה לכעס שהוא היפך החומה ועושה לו מחומה חימה שמהפך הממון לכעס ודע שאפי' אם כבר הגיע לו השפע ונתהווה ממנו הממון וכבר יש לו הממון שהוא בחי' חומה עכ"ז לפעמים המקטרג מגרה אותו בכעס גדול כ"כ עד שמפסיד ומאבד ממונו אפי' הממון שהיה לו כבר אף שהיה ראוי שלא יוכל אז להפסיד לו הממון ע"י הכעס מאחר שכבר