וילקט יוסף ק

היינו הקלי' נוגה והיא קרובה אל נפש הבהמית גם צריך שיהיה עיקר זווגך בליל שבת שאז נכללת בקדושה ויתפרדו ממנה כל פועלי און וזה ואכלת ושבעת זו רמז על שבת שאז השביעה. שממנו מתברכין ו' ימים (ליקוטי מוהר"ן). עפי"ז יובן פסוק ראית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב דהיינו אם ראית איש שהוא מהיר במלאכתו דהיינו הזיווג כמד"א ויבא הביתה לעשות מלאכתו ודרז"ל זו תשמיש ודומה לו כמי שכפאו שד ומתוך זה נוהג בקדושה לפני מלכים יתיצב לפני היינו לבני כלומר לבנו מלכים מאן מלכי רבנן יתיצב הוא מעותד

ה זריעה כל צדקה וצדקה שעושה האדם הקב"ה זורע אותה הצדקה ברקיע ערבות ושם עושה פירות כל צדקה כדמיון התבואה כשזורעין אותה בקרקע ועושה ריבוא רבואות כפלים ממה שעשה וכשעושה צדקה אחרת אז לוקחים הראשונה מאותו מקום וזורעים שם צדקה השניה והראשונה זורעים אותם רבואות כולם במקום אחר והם נושאים עוד פירות אחרות כפלי כפלים עד אין קץ ואין ערך וכן עושה לכל צדקה וצדקה כשבאה השניה תחתיה זורעים הראשונה עם פירותיה באין סוף ועושים גנזי אוצרות הרבה וכשהצדקה מראה לאיש הזה כל הנהו גנזים הוא שואל של מי זה הצדקה משיבה ע"כ פעם ופעם שעשה צדקה איזה פרוטה או שנתן לעני לאכול מזה נעשה אוצר זה ומזה נעשה אוצר זה (אספקלריא המאירה)

ו זכות בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים וכנגדן ד' כוסות כי הנה כוס ראשון אומרים עליו קידוש