אורים ותומים, אורים נז

אסור להשהות וכו' דכתיב אל תשכן באהליך עולה וזה עולה דיכול לתבוע הכל והוא נאמן:

וה"ה שטר שנמחל שעבודו פי' הסמ"ע דמחל לו על שעבוד קרקעות ומכל מקום חייב לשלם לו מב"ח אעפ"כ אסור להשהות דה"ל עולה אולי יגבה ממשעבדי והש"ך חולק דבכה"ג מותר ועיין תומים שעשיתי סמוכים לדברי הש"ך מן הרא"ש נדרים ומכל מקום צ"ע לדינא ועיין תומים דפרשתי דמיירי בשטר שעבר עליו שמטה ואף דזמנו של שטר מוכיח דפקע שעבודו מ"מ אסור כמ"ש שם ע"ש:

ראוי לנדותו וכו' עיין תומים דדעת הש"ך אפילו נותן שובר דאם לא כן בלא"ה הלוה תובע החזיר לי שטרי פן תתבעני פעמים ואני נסתפקתי בדין זה דמה עולה יש ביש שובר ולאביי לא חיישינן רק מיירי דמעכבו בשביל פשיטי דספרא ולכך מחמת תביעת הלוה ליכא רק משום בל תשכן וכו':

ואין לו לעכב בשביל פשיטי דספרא עיין תומים ס"ק ג' דהעליתי אם נתרצה הלוה בכך שיעכבו בשביל כך דמותר וכמ"ש התו' ורא"ש:

ובלבד שיקרענו ודאי אף במקום דהלוה נותן שכר סופר אם קרעו תו ליכא עול רק מדינא קמיירי במקום דלוה נותן אף דעדיין לא נתנו יכול לתבוע החזיר לי שטרי אבל במקום דהמלוה נותן א"י לתבוע אבל מאיסורא לא מיירי דלעול' צריך קריעה ובקריע' לעולם מותר ש"ך:

והוא שיכתוב שובר משמע הא בלתי שובר וכתיבה ע"ג אסור וה"ל בכלל אל תשכן וכו' והש"ך חולק והביא ראיה דאף בכה"ג מתיר הר"ן ועיין תומים דחלקתי אם נעשה מרצון הלוה מותר אפילו בלי שובר הא בלתי הסכמת ורצון הלוה אסור לעכבו ולהשהותו עד שיכתוב שובר ע"ש:

על גביו עיין תומים דקמ"ל דאיכא למיחש אולי ימות ובניו רשעים ויגררו הפרעון ולדעת מחבר גרר בשטר לא נפסל שטר:

או יכתוב שובר בפ"ע אפילו תוך זמנו נפרע דל"ל אם אתה חושש לאבידת שוברך פרע כולו דהא לא מטי זימנ' קמ"ל דמ"מ מותר עיין תומים:

אינו חוזר ולוה עיין מש"ל בסי' מ"ח באריכות:

הרי מודה שנמחל שעבודו ומגו ליכא דה"ל מגו להוציא דהא שטרא חספא בעלמא ועיין לקמן סי' פ"ב:

אלא ע"י הדחק וכ"ש לא יוצאים בהוצאה כלל דסוף כל סוף אלו הוה ידע מתחילה לא היה מקבלם אם כן בטל הפרעון למפרע ולא איקרי פרעון כלל אבל אם היה מקבלם רק עכשיו דחוזר הוי פרעון ונמחל שעבודו מ"מ וסמ"ע וש"ך: