אורים ותומים, אורים קכ

אפי' אמר וכו' דזרוק ושמור קאמר ולא דמי לאמר לו שלחו ביד חרש וגוי דשם ודאי לא אמר לו שילך עמו סמ"ע:

שהרי הרשהו בכך אם לא דאמר לו זרוק במקום משתמר אבל מסתמא זרוק בכל אופן מיירי תוס' וב"ח ודרישה ע"ש:

בתורת גיטין כיון דא"ל בלשון הזה אפילו לא אמר והפטר כלל מ"מ הדין כמבואר סמ"ע וכתב דלא כב"י ולא נמצא בב"י סתירה לזה:

לתוך ד"א עיין תומים דהעליתי אפילו ד"א בר"ה ע"ש:

שניהם יכולים לשומרו או כל אחד בפ"ע או שניהם בצירוף סמ"ע:

כזרקו למקום איבוד עיין תומים דצ"ל לענין פקדון אבל בהלואה בלא"ה כיון דאינה מגורשת אף חובו לא נפטר:

אם הוא במקום שהמלוה משתלמת עיין מש"ל סי' ע"ד באריכות:

הנה מעותיך צרורים וכו' עיין מש"ל סימן על דרך באריכות. התי' של אחרונים: