אורים ותומים, תומים קלה

ואם טען שהזיקה וכו' ישבע בנק"ח. וכתב הסמ"ע בס"ק ב' דאף הראב"ד דפליג אדינא דגאונים במשכון וס"ל דאינו צריך לישבע בנק"ח כאן מודה דהוי בלא"ה מגו גרוע מגו דהעזה ע"ש. ולא עיין בבעה"ת שער מ"ט ח"ב דין א' דכתב הראב"ד בהשגתו על דין דגאונים במשכון דצריך שבועה בנק"ח וכתב דאולי למדו מהך דמארי דחושלא וכו' והא ודאי שבועה בעי דהא לא ידע מארי דעיזא לההוא נזק כמה הוא וכל מידי דא"א לידע לא גביה אלא בשבועה וכו' והם אמרו על כל משכון ואפשר שטעות בידם וכו' עכ"ל הרי לא מן השם של הסמ"ע הצריך בהך בהמה שהזיקה שבועה בנק"ח רק הטעם משום דלא ידוע הזיקו כהנ"ל הא אי ידוע הזיקו א"צ שבועה בנק"ח אף דהוה מגו דהעזה ודבריו של הסמ"ע ליתא ופשוט:

וי"א דאם וכו' בכל ענין הוה חזקה. הרב הש"ך האריך דדעת פוסקים רבים כהך י"א ולא זכר דגם מדברי התום' בפ"ב דגיטין והרמב"ן בחדושיו לב"ב מוכח דס"ל כן דהקשו מה קמ"ל ר"ל בהך דגודרת אין להם חזקה הא מתניתין היא דעבדי' חזקתן ג"ש. ואלו ס"ל דגודרת אין להם חזקה כלל א"כ טובא קמ"ל דלא דמיא לעבדים ואפילו ג"ש לית בהו כאמרו אין להם חזקה כלל. א"ו דס"ל דגם בהא איכא ג"ש חזקה ויפה הקשו. ונראה דמיירי בגודרת העושים ואוכלים אבל עגלים וסייחים דאמרינן עלה בפ"ב דב"מ דהוא בכלל אינו עושה ואוכל א"כ לא שייך חזקה ג"ש דהא צריך לאכול פירות ומה אכילת פירות שייך בהו ובהכי מיושב דמנה במשנה ריש חזקת אלו שחזקתן ג"ש ומנו עבדים ולא מנו גודרת נמי דיש בהו חזקה ג"ש ואי דאיכא חותן דנמסרו לרועים א"כ אף בעבד קטן יש חזקה לאלתר. ולפמ"ש ניחא דמשנה נקט דוקא אלו דעושין פירות ובגודרת לא פסיקא להו דהרבה גודרת דאין עושים פירות וכמו שור לטביחה וכדומה ולק"מ: