צפנת פענח, שמות יב

בפסוק ויאמר ה' אל משה שלח ידך ואחוז בזנבו ויחזק בו ויהי למטה בכפו (ד, ד). להבין ענין אות זה, נראה לי דכתבתי במקום אחר והי' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכו' (שמות יז, יא), כי איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות פ"ד מ"א) גם מיצר הרע, ואז נעשה גם היצר הרע יצר טוב, וזהו שאמרו איזהו גיבור הכובש את יצרו, ולא הרגו, רק כבשו תחת ידו לעבוד בו עבודת ה'.

ונודע מ"ש בזוהר (ח"ג קיט:) קולה כנחש ילך (ירמיה מו, כב), בכה רבי אלעזר, כי הנחש רישא כפיף לעפרא ובזנבו מחי וכו', מה שאין כן אם משתמש ביצר הרע לקיים בו או על ידו מצות בוראו, אז הוא למטה בכפו.

ובזה יובן, ויאמר ד' אל משה שלח ידך ואחוז בזנבו, אז וישלח ידו ויחזק בו לקיים מצוות בוראו, לכך ויהי למטה בכפו, והבן.