צל"ח סדר קדשים צח

אינו דורס והוה אמינא נלמד מזה לעוף הבא בסי' אחד שהוא טמא לכך כתיב נשר עכ"ל הרי שמראה מזה שנלמד מזה זה דייקא שמאותו שיש בו סי' החדש דלא הדר בכולהו מזה נלמד כפירוש רש"י ולא כפירוש השני שפירשו התוס' בד"ה מכדי וכו' וא"כ ר"ח קאי בשטת רש"י ופירוש קמא של התוס' דמסימן הישן אין ללמוד דהוה ב' כתובין עם י"ט עופות וא"כ איך יכול להיות שר"ח ס"ל שקרקבן נקלף הוא הסימן החדש ובא נשר להתיר סימן זה לבדו והא אי אפשר להיות סימן זה לבדו שאם אינו דורס כבר יש בו ב' סימנין ואם דורס שוב בודאי אין בו שום סי' טהרה שכל הדורס טמא. אם לא נימא כדעת קצת מפרשים שפירשו שכלל זה שכל הדורס טמא אינו כלל מלא אלא לפי שראו שרוב עופות טמאין דורסין אבל הטהורים לא ראו אחד מהם דורס ונתנו כלל זה על הרוב אבל יש ג"כ עופו' טהורים שאינם מצויים ואעפ"י שהם טהורים דורסים וע"פ זה אמרתי לפרש דברי מאור עינינו רש"י ז"ל בשנותו את טעמו בפירוש הדריסה בגמ' ממה שפירש במשנה דבמשנה פירש רש"י דורס ואוכל שאוחז בצפרני' ומגביה מן הקרקע מה שהוא אוכל. ובגמ' בדברי אמימר דאמר עוף הבא בסי' א' טהור וה"מ דלא דריס פירש רש"י וז"ל ונראה לי שכל עוף הנותן רגלו על האוכל ומחזיקו ברגלו שלא ינוד וכו' הוא דריסה וכן דרך העורבים וכו'. והנה הרמב"ם בפירוש המשנה כתב דורס הוא שיתן ידו על הדבר שהוא אוכל ואח"כ אוכל ממנו וכן עושים כל בעלי חיים שהם טורפים. והנה צריך להבין מה בעי בזה שכן עושים כל הבע"ח שהם טורפים והנה קצת פוסקים פירשו דורס היינו דשדי זיהרא כמו דרוסת הנץ וכן הסכים הש"ך בריש סי' פ"ב. והנה זה ודאי שדריסה זו דשדי זיהרא בודאי הוא סימן טומאה שהרי אמרינן לעיל בדף נג ע"א) שאר עופות טמאים יש להם דריסה וכתבו התוס' בד"ה שאר עופות וכו' הך דריסה היינו דשדי זיהרא כי שליף ואין זה כהאי דלקמן דכל עוף הדורס טמא דהוה מסימני טומאה ולא מבעיא ליה הכא אלא בעופות טמאין אבל פשיטא דאין דריסה לטהורות עכ"ל והנה דבריהם תמוהים שהרי הך דריסה דזיהרא ודאי סימן טומאה הוא שהרי מסקי דפשיטא ליה דטהורים אין להם דריסה שהרי לכ"ע. לעיל (בדף נג) יש לשאר עופות טמאין דריסה עכ"פ בדזוטר מינייהו והך דלקמן חשיב בהדיא מסימני טומאה וא"כ טפו להו סימני טומאה יותר מארבעה ואנן ארבעה תנן ובפה מלא אמרו בשמעתין גמירי כ"ד עופות וארבעה סימנין. ולתרץ קושיא זו אמר הרמב"ם בפירוש המשנה ונתן כלל שכל בעלי חיים הטורפין עושים כן וא"כ דא ודא אחת שכל בעלי חיים דשדי זיהרא מן הטורפים הוא והוא נותן צפרנו על האוכל. ואמנם בשמעתין לא רצה הרמב"ם לפרש דדריסה דהכא היינו בשדי זיהרא משום דאנן דורס ואוכל תנן ועל מה דשדי זיהרא לא אתי שפיר ואוכל והש"ך באמת נדחק בזה. ועל שמעתין גופא לא קשיא למה נקטו דורס ואוכל הוו להו למיהב סימנא דדריסת הזיהרא משום דזה כלל דכל מי ששדי זיהרא כבר יש בו דריסה דשמעתין דודאי דורס ואוכל אבל יש עופות דדרסי ואכלי ולא שדי זיהרא ואף דכל הדורסים טמא ואם הוא טמא בודאי שדי זיהרא מ"מ נקטי בשמעתין הך דריסה שזה קל לבדוק יותר בעת אכלו משא"כ דריסה דזיהרא דזה דוקא כשכועס ומעתה לפי דברי הרמב"ם שכל בעלי חיים הטורפין בודאי נותנים ידיהם על האוכל א"כ אין ספק די"ט עופות כולהו דרסי שהרי תלת סימני' שוים בכולהו ודרוסת הנץ תנן בהדיא וא"כ כיון דנץ שדי זיהרא מחילא נותן ידו על האוכל והרי הוא דורס ואוכל וא"כ ממילא אינו דורס הוא הסימן החדש דלא הדר בכולהו וכל שאר כ"ג עופו' כולהו דורסין. והנה כבר כתבתי בריש שמעתין דדברי הגמ' קשיין מח"נ אם סימן החדש הוא אחד מתלת סימני הגוף אבל העוף הזה דורס א"כ איך כתב רחמנא נשר להתיר כיוצא בזה בסי' אחד וזה אי אפשר שחוץ מעוף זה כל הדורס אין בו שום סימן טהרה ואם אינו דורס הוא החדש ושפיר איצטריך נשר לטהר כיוצא בזה בסימן זה לבדו א"כ קשיא שדברי הגמ' דקאמר על הי"ט עופות וכן על עורב ונילף מנייהו. והרי ודאי כל הדורס טמא וליכא דכותייהו ואף שעל הקרא אין כאן קושיא דנשר איצטריך רק בשביל סימן החדש מ"מ דברי הגמ' אי אפשר להולמן. והנלע"ד שזה הי' טעמו של רש"י שמסיק שם בדברי הגמ' דלא ידעינן איזה הוא הסימן החדש והיה פלפול הגמ' דרך את"ל אם בזה סימן החדש ולכן פירש רש"י במשנה דריסה היינו שמגבי' דאי הוה רש"י מפרש שנותן רגלו א"כ כבר הוא כלל שכל הטורפין עושים כן וא"כ נץ דריס וממילא כולהו דרסי ומה הי' הגמ' מסופק. אבל כאן בדברי אמימר וה"מ דלא דריס וקשה קושיית התוס' ודלמא עורב הוא וצריך לומר דעורב דריס והנה ע"כ לא נחלק אמימר על רב נחמן אלא להקל במה שהחמיר רב נחמן בבא בסימן אחד אבל במה דאמר ר"נ בשני סימנין טהור והוא שיכיר עורב לא נחלק וממ"נ כיון דלא אמר עורב דריס אם אינו דורס הוא אחד משני סימנין הללו למה יכיר עורב והלא עורב דריס ואם שני סימנין מבוררין ודריסה ספק א"כ ניחוש שמא מי"ט עופות הוא שיש בהם ג' סימנין וצריך לומר כמו שכתבו התוס' לריב"ם דכולהו י"ט ג"כ דרסי ולכן פירש רש"י דנותן ידו על האוכל שזה הוא סימן דריסה וא"כ נץ ודאי דריס וממילא כולהו דרסי:

עוד נלע"ד כוונת רש"י דהנה כבר הקדמתי שיש שפירשו כלל דכל הדורס שאינו כלל מלא אלא על הרוב אבל יש עופות טהורים שאינן מצויים בישוב דדרסי ואעפ"כ טהורים הם. והנה בברייתא אמרו כל הדורס בידוע שהוא טמא וכיון שאמר בידוע משמע שלוקין עליו משום טומאה והנה לרב נחמן אי אפשר לפרש כן דכיון דחייש רב נחמן לפ"ו אף דלא שכיחי בישוב א"כ איך אפשר למימר כל הדורס בידוע שהוא טמא ואפילו למלקות וניחוש דלמא עוף טהור הוא כדרך דחיישינן לחומרא לענין פ"ו ולא שייך למימר לחומרא חיישינן למה שאינו מצוי אבל לא לקולא דזה שייך לענין שלא להתירו באכילה אבל למלקות אי אפשר ללקות אלא ודאי לרב נחמן כלל דכל הדורס כלל מלא ואין לך בעולם עוף הדורס ויהי' טהור והנה לפי זה קשה למה האריך רחמנא לפרש כל עופות הטמאין אי ס"ד שאינו דורס הוא הסימן החדש וא"כ כולהו דרסי הוה לי' לרחמנא למימר לא תאכל עוף הדורס ולא תאכל עזני' דרך משל אם עזני' הוא שבו הסימן החדש. וגם לא תאכל נשר ואז כלהו י"ט עופות ועורב ומינו ופרס כולהו דדרסי מפורשין בלאו אחד דלא תאכל כל הדורס ועזני' שבו סימן החדש מפורש בקרא וכי היכי דלא נילף מעזני' לאסור בסימן החדש לבדו שאר עופות כתיב נשר למימר דנשר דלית בו שום סימן הוא דלא תאכל. בשלמא אם כלל דכל הדורס אינו כלל מלא ויש במדבר עוף הדורס והוא טהור א"כ לא הי' לרחמנא אפשר לכתוב כלל זה בתורה שהרי יש דורס וטהור אבל לרב נחמן קשיא וצריך לומר לרב נחמן שאינו דורס איננו סימן החדש וכולהו י"ט וגם עורב ומינו לא דרסי רק אותו שבו הסימן החדש שהוא דדריס ולכך לא היה לרש"י במשנה אפשר לפרש דריסה דנותן ידו דא"כ נץ וכולהו דרסי אבל אמימר שהתיר בסימן א' וסומך אפילו לקולא דלא חיישינן למה שאינו מצוי בישוב א"כ איכא למימר דכל הדורס אינו כלל מלא ואעפ"כ שפיר קאמר בידוע לפי דלא חיישינן למה שאינו מצוי בישוב וא"כ שפיר פירש רש"י דריסה היינו שנותן רגלו ואף שהעיד הרמב"ם שכל הטורפין עושים כן לא איכפת לן דבאמת נץ וכולהו דרסי ואעפ"כ לא כתבה התורה בקיצור לא תאכל נץ הדורס לפי שיש במקומות ואיים הרחוקים מן היישוב עופות הטהורים ודורסין:

ונחזור לדברי ר"ח דאי אפשר לפרשו כהבנת התוס' בדבריו כיון שהוא סובר דנשר אתי להתיר הסימן החדש א"כ איך יסבור קרקבן נקלף הוא הסימן החדש ואיך יתירו קרא והרי כל הדורס טמא וליכא למימר לדידי' דכל הדורס על הרוב אמרו ואינו כלל מלא דהרי כיון דקרקבן נקלף יהי' הסימן החדש וא"כ כל י"ט עופות לא דרסי וא"כ אדרבה רוב טמאין