צל"ח סדר קדשים עט

בהחליט אף דליכא ק"ד ובידוע שלאחר שחיטה מ"מ חיישינן שמא במקום נקב נתחב:

דף מו ע"ב ואמר רבא הני תרתי אוני דסריכי וכו' הא דנקט תרתי ומה חסר באמרו הני אוני דסריכי בשלמא באידך מלתא דרבא גבי בועי דאמר ג"כ הני תרתי בועי ולא קאמר סתם הני בועי דסמיכי משום דרצה לסיים חדא ומתחזי כתרתי נקט גם מתחלה בלשונו תרתי בועי אבל באוני קשה. ומה שנלע"ד בהשקפה ראשונה דרבא רצה לסיים בצד שמאל וזה נרמז בהני תרתי אוני דשם ליכא רק תרתי ולמימר דגם שם שייך שלא כסדרן והיינו מחיתוך לגב או מגב לגב או משיפולי וכדעת הפוסקים דזה מקרי שלא כסדרן ולא מקרי כסדרן כי אם מחיתוך לחיתוך. ואי הוה נקט סתם הני אוני דסמיכי הוה אמינא דבימין קאי ומראשונה לשלישית הוא דמקרי שלא כסדרן. ומזה השגה לרש"י בתרתי חדא במה שפירש רש"י שלא כסדרן מראשונה לשלישית ועוד במה דפירש רש"י בריש דבריו דאומה לא נזכר בגמרא וגם אומה מקרי אונא וא"כ גם בצד שמאל יש תלת ולא שייך תירוץ הנ"ל וא"כ קשה למה נקט רבא תרתי ולא קאמר סתם הני אוני וכו' וכן מה שפירש רש"י בסוף דבריו דרבא לרבותא נקט אוני אף שהדופן מעמידן אפ"ה אמצעית מפרקתן סותר דבריו הראשונים שכתב ששם אומה לא נזכר בגמרא דמשמע דגם אומה מקרי אונה בדברי רבא וגם בזה דברי רש"י סותרין זא"ז דמתחלה פירש רש"י שלא כסדרן ממעל לאמצעית או מתחתיה דמשמע כל שאין אמצעית מפסקתן לא מקרי שלא כסדרן אפילו מגב לגב ושוב פירש רש"י כסדרן היינו רביתייהו זו מגינה על זו והדרא בריא שמתוך ששוכבת זו על זו אינו מתפרקת וכו' ולשון זה ששוכבת זו על זו משמע דוקא מחיתוך לחיתוך וכן דייק הר"ן מלשון זה של רש"י כן וא"כ דברי רש"י סותרין זה את זה:

נראה דתלת דינין חלוקין בזה דאם הוא מחיתוך לחיתוך אפילו מאונה לאומה שכבר הוא חוץ למיצר החזה ואין הדופן מעמידן אפ"ה מקרי כסדרן. ומאונה לאונה במיצר החזה אפילו מגב לגב אפ"ה הדופן מעמידן שלא יתפרקו ומקרי כסדרן אבל היכא דאמצעית מפסקתן אפילו מאונה לאונה דהיינו בצד ימין אפ"ה אין הדופן מעמידן דאמצעית מפרקתן ומקרי שלא כסדרן ורש"י בכל פעם לישנא פסיקא נקט דהיכא דאמצעית מפסקת תמיד אפילו באונות מקרי שלא כסדרן והיינו רישא ומחיתוך לחיתוך אפילו חוץ למיצר החזה דהיינו מאונה לאומה מקרי כסדרן. אבל מגב לגב יש חילוק דבאונות מקרי כסדרן ומאונה לאומה מקרי שלא כסדרן:

ובזה נלע''ד לחזק סברת הטורי זהב בסי' ל"ט ס"ק ח' להטריף חלון בין אונה לאומה וכתב הט"ז שם דאפשר בדאיכא חלון כ"ע מודו ולכאורה דבריו תמוהים שהמתירים בין אונה לאומה גם זה מקרי כסדרן וא"כ למה יחמירו בחלון ואם חלון מקרי שלא כסדרן גם בין אונה לאונה יחמירו בחלון ולפי שכתבתי הסברא נותנת כן דאפילו לסברת הגאונים דחלון אסור והיינו משום שסופו להתפרק מ"מ במקום מיצר החזה הדופן מעמידן משא"כ בין אונה לאומה:

אבל לשיטת רש"י דפירש שלא כסדרן ממעל לאמצעית א"כ אדרבה רבא בצד ימין איירי או בצד שמאל ואומה בכלל דג"כ תלתא נינהו ליכא למימר כנ"ל שרבא כיון באמרו תרתי למה שכתבתי א"כ קשה למה אמר רבא תרתי ולא אמר סתם אוני דסריכי:

ונראה דרבא כיון באמרו תרתי לומר הא דטרפה שלא כסדרן היינו שלא נסרכו רק תרתי אוני אבל אם נסרכו גם לדופן וכעין שהביא הרב"י בשם הרמב"ן והביאו הפר"ח בס"ק מ"ד כשרה או משום דתלינן הסירכא בדופן או אף אם הסירכא מאונות מ"מ כיון שנסרכו לדופן לא יתפרקו ומגין הדופן והיינו דלא כהרמב"ן שהטריף בזה. ואם אמינא שלא לעשות מחלוקת בין רש"י להרמב"ן אמינא דכך פירושו שאם תרתי אוני סריכי וע"ד שכתבתי שאינו סרוך רק תרתי אוני ולא הדופן לית להו בדיקותא אבל אם סרוך גם לדופן אית להו בדיקותא דהיינו שבודקין אם יש מכה בדופן והרמב"ן שאסר במיצר החזה ובלי מכה אבל במכה לא גרע מחוץ למיצר החזה שאמרינן שהמכה תוכיח שהסירכא היא מן הדופן:

ובזה נלע"ד שרוב הפוסקים מכשירים כסדרן בלי בדיקה ולכאורה אין דברי רבא מראים כן דמדנקט רבא שלא כסדרן לית להו בדיקותא א"כ הדיוק הוא הא כסדרן אית להו בדיקה והרמב"ן נדחק בזה. ולדידי טעמם מדאמר רבא גם ההיפוך אבל כסדרן היינו רביתייהו והיה די באמרו הני תרתי אוני דסריכי להדדי שלא כסדרן לית להו בדיקותא וממילא נשמע ההיפוך אלא ודאי משום הכי פירש בהדיא היינו רביתייהו להורות דכשר בלי בדיקה אלא דתינח להאוסרים באומה אבל המתירים באומה ואוני כסדרן א"כ הוכרח רבא לפרש הטעם דלא נימא שהטעם משום חמימות ואז דוקא אומות ולכן פירש דהיינו רביתייהו שגם אומה בכלל דגם שם היינו רביתייהו וכמו שהשיב רש"י ולעולם דבעי בדיקה ונמצא להכשיר גם באומה ושלא להצריך בדיקה הוא תרתי דסתרי אהדדי דהרי לפי זה דאומה ג"כ כשרה אין הוכחה להכשיר שלא כסדרן. והיה נראה להביא ראיה דכשר בלא בדיקה שאם סירכה כסדרן בעי בדיקה אז גם ריאה הסמוכה לדופן במקום רביתא בעי בדיקה וחד טעמא אית להו דחיישינן שמא לא סתמה הסירכא את כל הנקבים וכן כתבו התוס' בהדיא בשם הלכות טרפות של רגמ"ה בד"ה היינו רביתייהו עיין באמצע הדבור ושוב חזרו וכתבו כן (דף מח ע"א) בד"ה אמר רבינא וא"כ מאי מקשה הגמרא לקמן ומי אמר ר"נ הכי והאמר ר"נ וכו' דלמא להכי קאמר הסמוכה לדופן אין חוששין דתלינן בדופן ואפילו בדיקה לא צריכה אבל העלתה צמחין חוששין ובעי בדיקה בשלמא אי אמרינן כרב שר שלום גאון דרב נחמן מכשיר אפי' לא סביך ולא סריך א"כ לא שייך בדיקה שאפילו נקב פתוח לפנינו הדופן מגין. אבל רש"י דכתב לקמן דליכא מאן דפליג על רב נחמן וא"כ רבינא לפרש בא וגם רב נחמן בעי סביך א"כ קשיא מאי רומיא דרב נחמן אדרב נחמן ואף דלרש"י סביך וסריך הכל חדא ורבינא בא רק למעוטי עצם וא"כ גם מימרא דלעיל דרב נחמן עכ"פ בסריך איירי דקאמר הסמוכה לדופן מ"מ חכתי מאי רומיא דלמא חוששין דקאמר היינו להצריכה בדיקה אלא ודאי דכל כסדרן לא בעי בדיקה דהיינו רביתייהו:

ועכ"פ צריכין אנו לפרש דברי רבא דאמר לית להו בדיקותא דמשמע לדיוקא דאי כסדרן אית להו בדיקה והרי הוכחנו שא"צ בדיקה ואף דגם גבי ב' בועי קאמר רבא לשון זה דלית להו בדיקותא. התם ג"כ לדיוקא דאם אחת ומתחזי כתרתי בעי בדיקה אי שפכי להדדי אבל ב' ממש לית להו בדיקותא דאפילו שפכי להדדי טרפה כמו שכתב הש"ך בסימן ל"ז ס"ק ד'. אמנם כוונת רבא על דרך שהתחלתי הני תרתי בועי דסריכי כלומר שסמיכי רק תרתי בועי להדדי ולא סריכי לדופן כלל לית להו בדיקותא כדמסיק לקמן אי האי מינקיב טרפה וכו' ולדיוקא קאתי שאם סריכי גם להדופן באמצע הסירכא אית להו בדיקותא דהיינו אי הבדיקה לראיה אם יש מכה בדופן תלינן בדופן והיינו לדעת הפוסקים שאם ליכא מכה בדופן טרפה אע"ג דלא מפקא זיקא ולשיטת הרז"ה דגם כי ליכא מכה בדופן בדקינן בנפיחה ואי עלתה בנפיחה תלינן בדופן גם הכא הפירוש כן:

ומעתה נבוא לפרש דברי רש"י שהתחלנו שסותרין זה את זה שמתחלה פירש ששם אומה לא נזכר בגמרא וכוונתו שגם אומה נכלל בשם אוני ור"ת הקשה על דבריו מדקאמר רבא ה' אוני אית לריאה ולא אמר שבע ומה שכתבו התוס' שאומה אין דרכה להיות חסר ויתיר וחליף. אפ"ה אכתי למה לא אמר רבא שבע וכו' ואטו הצריך רבא להיות כלם חסרים או יתירים הלא באמרו חסר או יתיר היינו במה דאפשר מנייהו להיות חסר. ולכאורה נלע"ד דלהכי לא אמר רבא