צל"ח סדר קדשים קנב

איסור אבר ומתוך שחייל איסור אבר חייל נמי עמו איסור טרפה והרי סתירה גמורה לדברי הרמב"ם. או שנצטרך לומר דאיסור אמ"ה ודאי אתי וחייל על איסור במ"ה אף דלאו לאברים עומדת מ"מ לא משכחת איסור אמ"ה בענין אחר כי אם שיחול על איסור בשר מן החי ולפי זה הדרא קושיא לדוכתא לאוקימתא מציעתא דאביי דלר"י חייב משום אמ"ה ומשום בשר דלדידי' תרי לאוי ואבר חל על בשר דלא אפשר בענין אחר ולר"ל אינו חייב אלא א' ונקט טרפה להורות דלר"ל אין טרפה חל על בשר מן החי אלא על כרחך דלא ניחא ליה למימר דנקט טרפה משום ריש לקיש לחודי' דא"כ עיקר פלוגתייהו אם חייב על אמ"ה ובשר מן החי שתים או א' וכבר איפלגי בזה בעיקר פלוגתייהו בהתחלת סוגיא זו ותדע דלרש"י דבשר מן החי ודאי חייל משנולדה מאי דוחקיה דרבא לומר דר"י ס"ל לאו לאברים עומדת ותרתי דמחייב היינו אמ"ה וטרפה הרי גם אם ס"ל דלאברים עומדת ג"כ חייב ב' משום אמ"ה ומשום בשר מן החי אלא על כרחך דלא ניחא ליה לאוקמי בהכי דא"כ אין עיקר פלוגתתן בטרפה ומעתה נסתר הראי' שהבאתי לדברי הרמב"ם:

עוד נלענ"ד לתרץ מה שפירש רש"י באוקימתא שני' דאביי שנטרפה עם יציאת רובה ונקדים דברי התוס' במס' שבועות (דף כד ע"א) בד"ה באוכל נבילה ביוה"כ פטור וז"ל התוס' מתוך פ"ה משמע דאפילו נתנבלה ביוה"כ וקשיא למ"ד בהמה בחי' לאו לאברים עומדת חל איסור יוה"כ מחיים ואפילו למ"ד לאברים עומדת כי מתה פקע איסור אמ"ה וחל איסור יוה"כ ונבילה כאחת ומיהו י"ל דאיסור יוה"כ לא חל לא מחיים ולא אחר מיתה משום דאיכא עשה איסור שאינה זבוחה דכתיב וזבחת ואכלת ולריצב"א אין נראה פירוש זה דא"כ למ"ד לאו לאברים עומדת היכי חייל אמ"ה על איסור שאינה זבוחה ובסוף פרק ג"ה אמרינן שנטרפה עם יציאת רובה דאיסור חלב ואיסור אבר ואיסור טרפה בהדדי קאתי והיכי חיילי כולם על איסור שאינו זבוחה שאפילו במעי האם קיימא באיסור זה ומהאי טעמא אפילו למ"ד לאברים עומדת איסור אמ"ה היכי משכחת לה דלא קיימא לאברים במעי אמה וא"כ היכי חייל על איסור שאינה זבוח אלא ודאי וזבחת לא אתי לאסור שאינה זבוחה דבלא"ה אסירא וקיימא מחיים באיסור אמ"ה ולאחר מיתה משום נבילה אלא בא להתיר את האסור ולמימר דבשחיטה שרי עכ"ל התוס'. ואני אומר אחרי מחילת כבודם דבריהם אינן מוכרחים מה שכתבו לדחות איסור שאינה זבוחה דאל"כ היכי משכחת אמ"ה כלל אפילו למ"ד שעומדת לאברים מ"מ במעי האם לא קיימא לאברים וכבר קיימא באיסור שאינה זבוח. ואני אומר היא הנותנת כיון דלא משכחת איסור אמ"ה כלל אם לא יחול על איסור שאינו זבוחה להכי חייל דרחמנא אמר שיחול והרי כתבו התוס' סברא זו עצמה לעיל (דף צ ע"א) בד"ה אלמא לענין ג"ה דחייל על איסור אמ"ה משום דלא משכחת לה בענין אחר והכי נמי דכוותיה ומזה נדחה ג"כ מ"ש התוס' שאיסור חלב לא יחול מחיים על איסור שאינו זבוח שכבר חייל ממעי אמו אני אומר דלהכי חייל ואף דכאן לא שייך לומר דלא משכחת איסור חלב בענין אחר כי אם שיחול על איסור שאינו זבוח שהרי שפיר משכחת שיחול אחר שחיטה שאז פקע איסור של אינו זבוח ויחול איסור חלב מ"מ אני אומר דשפיר חל איסור חלב מחיים דרחמנא אמר שיחול מחיים מדאיצטריך למכתב ואכול לא תאכלהו בחלב נבילה וטרפה להורות שיחול איסור נבילה ואיסור טרפה על איסור חלב ואי ס"ד שאין איסור חלב חל על איסור שאינה זבוחה א"כ איסור חלב ואיסור נבילה ואיסור טרפה בהדי הדדי אתיין ופשיטא דחיילי [ואף דאיכא למימר שגם באיסור בת אחת צריך קרא שלא ידחה איסור חלב החמור את איסור נבילה וטרפה דקילי מ"מ יש לומר דחלב לא מקרי חמור שהרי יש גם בנבילה וטרפה חומרא שלא הותרו מכללן אלא ודאי דחלב חל משנולדה וא"כ חלב קדים וא"כ לא נשאר לנו מכל ההוכחות שהוכיחו התוס' לדחות איסור שאינו זבוחה שום הוכחה רק ממה שאמרו בשמעתין כגון שנטרפה עם יציאת רובה דאיסור אבר וחלב וטרפה בהדדי חיילי א"כ על טרפה שפיר שייך קושיית התוס' איך חייל איסור טרפה על איסור שאינה זבוחה והרי אפשר לטרפה שיחול אחר שנזבחה הבהמה ופקע איסור שאינה זבוחה וחייל איסור טרפה (והנה יש מקום אתי לומר מתוך שחל איסור טרפה על החלב חל נמי על הבהמה והארכתי בזה במקום אחר וכאן אין מקום להאריך בזה] ונלענ"ד דנוכל לומר דבאמת בענין אחר טרפה אינו חל מחיים על איסור שאינה זבוחה ושאני כאן שמתוך שבא איסור טרפה כאחד עם איסור אבר ועם איסור חלב אמרינן מתוך שחל אז איסור אבר ואיסור חלב על איסור שאינה זבוחה חל נמי איסור טרפה בהדייהו על איסור שאינה זבוחה וכמו שכתבו התוס' כעין זה המגו בשמעתין בד"ה דאיסור חלב לאשכוחי לרבא שלש עיין בדבריהם:

והשתא ניחא מה שפירש רש"י באוקימתא שני' דאביי שנטרפה עם יציאת רובה משום שאם היתה נטרפה לאחר מכאן לא היה חל טרפה כלל על איסור שאינה זבוחה כיון שאינו בא כאחד עם איסור אמ"ה או עם איסור חלב שיחול אגב דאינהו חיילי:

ובזה שוב אין אנו אחראין לסברת התוס' שכתבו דרבא ס"ל שאין איסור אמ"ה חל על איסור טרפה ונדחקו בזה ולדידי שפיר סבר רבא דאיסור אבר חל על איסור טרפה והא דמוקי שנטרפה עתה בתלישת האבר משום דאי נטרפה קודם ממ"נ שאם נטרפה עם יציאת רובה א"כ גם לריש לקיש חייב שתים שהרי' סבר לאברים עומדת וחיילי כחדא ואם נטרפה לאחר מכאן וקודם תלישת האבר א"כ לא חייל שרפה כלל על איסור שאינה זבוחה כיון דלא אתי כאחד עם שאר איסורים דחיילי ובין לר"י ובין לרשב"ל אינו חייב אלא א' משום אמ"ה ולכך מוקי שנטרפה בתלישת האבר ואז אגב דחל אמ"ה על איסור שאינה זבוחה באותו שעה לר"י דסובר דקודם לזה אינה עומדת לאברים חייל נמי איסור טרפה ולרשב"ל דכבר חל איסור אמ"ה משעה שנולדה לא אתי איסור טרפה וחייל על איסור אמ"ה והה"ד דלא חייל ג"כ על איסור שאינה זבוחה אלא כיון שאנו עסוקין בשמעתין באיסור אמ"ה נקט דלא חייל על איסור אמ"ה:

. ומעתה נבוא לבאר דברי הרמב"ם התמוהים מאד ונתקשה בהם הלח"מ בפ"ה ממאכלות אסורות וזה לשון הרמב"ם שם הלכה ה' תלש אבר מן החי ונטרפה בנטילתו חייב שתים משום אמ"ה ומשום טרפה שהרי שני האיסורים באים כאחת וכן התולש חלב מן החי ואכלו לוקה שתים משום אמ"ה ומשום חלב תלש חלב מן הטרפה ואכלו לוקה שלש עכ"ל והנה מדהתנה בבבא ראשונה שנטרפה בנטילתו וכתב שהרי שני האיסורים באים כאחת מכלל שאם היתה טרפה מקודם לא היה איסור אמ"ה חל משום שאין איסור אמ"ה חל על איסור טרפה א"כ קשה בבבא שני' דתלש חלב מן החי למה ילקה שתים ואיך יחול איסור אמ"ה על איסור חלב ועוד יותר קשה בבבא שלישית תלש חלב מן החי מן הטרפה לוקה שלש ולא התנה שתטרף בנטילתו א"כ איך יחול איסור אבר על איסור טרפה:

ולבאר כל זה אומר אני אף שכתבתי שטרפה אינו חל על איסור שאינה זבוחה אם אינו בא כאחד עם איסור חלב או עם איסור אמ"ה ולא משכחת שיחול טרפה על איסור אינו זבוח כי אם בטרפה עם יציאת רובה או שתלש אבר ונטרפה בו למ"ד דבחי' לאו לאברים עומדת. מכל מקום אומר אני שאם נטרפה לאחר מכאן אף דלא חייל איסור טרפה כל הבהמה שהרי אינו חל על איסור אינו זבוח מכל מקום על החלב שבאותו בהמה חייל איסור טרפה שהרי על איסור חלב לחוד ודאי דחל איסור טרפה שהרי התורה אמרה שיחול ומגו דחייל על איסור חלב חייל נמי על איסור שאינו זבוח אבל על שאר בשר הבהמה לא חייל ולא שייך לומר שיחול גם על שאר הבהמה מטעם כולל דמגו דחייל איסור טרפה על