יחשו׳ תחילה מה שרוצה לדבר ויהיו פיו ולבו שוים ואז מקדש הפה הרומז לשכינה כביכול ורעדה יהיה לו כי הפה רומז לשכינה שפה גי׳ שכינה לשון גי׳ שכינה עם הכולל קול דבור רומז לקב״הו ויראה כמה פוגם השולח אמרתו אר״ש לא מטוהרה אוי לא אוי לנפשו אשר בדברו מעריב ערבים הלך חשכים: