צפורן שמיר קלח

כבר שנינו ושלשנו על ענין הענוה והשפלות ישפיל עצמו כאזוב ויהי׳ שגורה בפיו תדיר משנ׳ רבי לויטס מאד מאד הוי שפל רוח: