צדקת הצדיק נח

[נח] בדבר שהאדם נקי ממנו ואין לו שום נגיעה ותאוה נקרא צדיק לאותו דבר [וכד"ש הרשב"א בנדה (יד.) לענין גמלין כולם רשעים ובסוף קידושין אי' רובן כשרים דלגבי זה רשעים ולגבי זה כשרים] לענין שעליו הכ' אומר לא יאונה וגו' באותו דבר ולכך השוגג נקרא חוטא וצריך כפרה שמאחר שהאלהים אינה לידו הוא לאות כי עדיין איננו נקי. ובסוטה (כח.) בזמן שאין האיש מנוקה מעון אין המים בודקים אשתו [ולכן תני נזיר ואח"כ סוטה עי' ריש סוטה כלומר שיהי' הוא תחלה מנוקה מעון] כדי שיבא לו בירור מן השמים לשמרו מעבירה. וכן דרשו רז"ל כי כשלת בעונך באו לך מכשולים בעונך ומן המכשולים שאירע לאדם יוכל לדעת דברים שאיננו נקי מהם עדיין במעמקי לבו. ואז"ל (ב"ר פר' מא) על לוט מי שלהוט כו' סוף כו'. ולפעמים המכשולים במכוון כדי לעוררו עי"כ שישוב על אותו דבר: