צדקת הצדיק קעט

‏[קעט] בכל דרכיך דעהו מפורש בשוח"ט (מזמור קמד) דהיינו שידע בכל דבר שלא הוא הפועל כלל ‏רק הש"י. ובזוהר אי' דע ה"ו ג"כ לכך נתכוין כידוע דו"ה הוא קוב"ה ושכינתי' ויחודם היינו שהקב"ה ‏שוכן בתוך בני ישראל והוא חד עם כנס"י ואין הם דבר נבדל ממנו כלל. ורז"ל אמרו בברכות (סג.) ‏אפי' לדבר עבירה היינו שבלכתו לעבירה אם ישים אל לבו דכחו זה ללכת להמרות רצון הש"י גם ‏הוא מהש"י כי בלתו מאין לו שום כח כלל. עי"ז יחלש כח היצר וזהו (שם ה.) לעולם ירגיז כו' יקרא ‏ק"ש היינו דעהו. וגם בעבר עי"ז יישר אורחותיך דרך נקרא דרך המלך ואורח הוא מן הצד ‏וכשמקיים דעהו אז נקרא הכל דרך שהוא דרך המלך. אבל גם אורחותיך שכבר עברת והטית מן ‏הצד וחוץ מדרך הראוי אם עכשיו מקיים דעהו ידע שגם זה הי' מהש"י וא"כ הוא מיושר: ‏