צדקת הצדיק קנא

‏[קנא] עתות הירידה שיש לאדם שאין לו שום חשק לאורה ועבודה זהו הכנה לעלי' גדולה. והיינו ע"י ‏הצעקה שצועק כשמתבונן על דרכיו ורואה שפלותו וירידתו. וכמ"ש ויסעו מרפידים ויבואו מדבר ‏סיני וידוע דרשת רז"ל (סנהדרין קו.) על רפידים שרפו ידיהם כו' וזה הי' הכנה למ"ת שהוא תכלית ‏החיזוק ידים בד"ת. ונאמר והנשיאים הביאו את אבני השהם ודרז"ל (במד"ר פ' יב) נשיאים חסר לפי ‏שנתעצלו כו' ובגמ' (יומא עה.) נשיאים ממש כו' פי' שע"י העצלות וצעקו לה' זכו לכך שהנשיאים ‏ממש הם העננים הביאו להם אבני השוהם מסתמא לכל נשיא המציא אבנו וזה דבר יקר יותר מכל ‏הנדבות ואלו הביאו נדבתם מקודם לא הי' להם זה עדיין. והמשל בנשיאים שהוא חשך ע"פ העולם ‏וממנה האורה יצא לכל באי עולם. וכן שמעתי ע"פ המכסה שמים בעבים ואח"כ עי"ז המכין לארץ ‏מטר. וכן עשו הם מתחלה העצלות הוא החושך. ‏