צדקת הצדיק קיב

‏[קיב] תאות היצר של האדם הוא מתוקף התאוה של או"א בעת הריונו וכמ"ש דוד המע"ה במזמור ‏כאשר בא וגו' הן בעוון חוללתי וגו' וכמ"ש במדה"נ וירא (קי"ב א') שהמקדש עצמו בשע"ת לא ‏מסתפו בניו מיצה"ר ולכך בת כהן שזינתה את אביה היא מחללת ואפי' הוא בג"ע דנין אותו על דבר ‏זה. ולכך נראה ליוסף דיוקנו של אביו שלא יחטא. וכשהאב קבל עונשו ונתקן שם אז הבן מתעורר ‏בתשובה בעוה"ז וכן להיפך ע"י תשובת הבן ותיקונו ליצרא דעבירה מניחים לאו"א בג"ע. ולכך בעת ‏המילה שהוא תיקון הברית והתאוה אומרים ישמח אביך ואמך וגו'. וזה בכלל האב זוכה לבנו ‏בחכמה כי אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות: ‏