צמח צדק הקדמון פז

שנה ולא ילדה ועתה נתעברה: חזקה שנתעברה מן הנואף וגרע כח הרוב שתולין רוב בעילות בבעל: בכן סדרתי לה סדר תשובה כפי אשר הורני מן השמים ע"פ מה שמצאתי בספרים ברוקח. ובתשובת מהרי"ו סי' י"ב. סדר הוידוי. ותעני' וסיגופים. ועינויים ופרישות ואם תעשה כן וסר עונה וחטאתה תכופר: שאלה נ"ד אחד אמר לחבירו בפני רבים על בתו שאיננה בתולה. וזה תובע עלבון בתו. והוא מתרץ דבריו שלא היה כונתו אלא לומר שאיננה בתולת דמים שכבר גדלה ובגרה וראתה אבל לא שאיננה בתולה מפני שנבעלה ח"ו ואיננה בתולת בתולים אלא שאיננה בתולה מבתולת דמים והכי איתא במתניתין פ"ק דנדה איזו היא בתולה כל שלא ראתה דם מימיה אם יוכל לתרץ דבריו כן או לא: תשובה דבר פשוט הוא דלא מהניא ליה האי תירוצא. ולא מיבעיא לדעת היש אומרים דמייתי הרב בהגהות ש"ע מטור ח"מ סימן ת"ך בדין מי שקרא לחבירו פסול דאינו יכול לתרץ דבריו לומר דפסול מחמת קורב' קאמר דהוא הדין נמי כאן אינו יכול לתרץ דבריו. אלא אפילו לדעת הראשונה דמייתי התם היינו מהרי"ו בתשובה סימן כ"ח דסבירא ליה דיכול לתרץ דבריו דפסול מחמת קורבה קאמר. מודה כאן בנדון דידן שאמר על בת חבירו שאיננה בתולה דלא מהניא ליה האי תירוצא. ומה שרצה להסתייע ממתניתין פרק קמא דנדה וכו' לא זו דלא הוי ליה סייעתא אלא הוי ליה תיובתא: איתא התם פרק קמא דנדה דף ח' ע"ב תנו רבנן נישאת וראת' דם מחמת נישואין ילדה וראתה דם מחמת לידה. עדיין אני קורא לה בתולה. שהרי בתולה שאמרו בתולת דמים ולא בתולת בתולים ופריך איני והאמר רב כהנא תנא ג' בתולות הן בתולת אדם בתולת קרקע בתולת שקמה וכו' ואם איתא ליתני נמי הא אמר רב נחמן בר יצחק כי קתני מידי דלית ליה שם לווי אבל מידי דאית ליה שם לווי לא קתני. פירש רש"י שם לווי כגון בתולה דמתניתין לאו בתולה סתם מיקריא אלא בתולת דמים דסתם בתולה בנשים היינו בתולת בתולים וכו'. עכ"ל: הרי מבואר דבתולה סתם משמע טפי בתולת בתולים מבתולת דמים. שהרי מסיק דבתולת דמים אית ליה שם לווי ובתולת בתולים לית ליה שם לווי וכדפירש רש"י בהדיא דסתם בתולה היינו בתולת בתולים וכיון דהכי הוא הרי מוכח מקל וחומ' דבתולה מבתולים מיקרי בתולה אעפ"י שאיננה בתולה מדמים דהשתא בנישאת וראתה דם מחמת תשמיש שאיננה בתולה מבתולים קאמר עדיין אני קורא לה בתולה כיון שהיא בתולה מדמים מכל שכן כשהיא בתולה מבתולים דמיקרי בתולה אף על פי שאיננה בתולה מדמים ואם כן דמוכח מק"ו שבתולה מבתולים מיקרי בתולה אעפ"י שאינה בתולה מדמים היאך יכול זה לתרץ דבריו שמה שאמר שאיננה בתולה היינו שאיננה בתולה מדמים הא כיון שהיא עדיין בתולה מבתולים שפיר מיקרי בתולה כדמוכח מסוגיא זו ולמה אמר עלה שאיננה בתולה: וליכא למימר כיון דכבר גדלה ונתבגרה לא מיקרי בתולה שהרי אסורה לכהן גדול כדאיתא במתניתין פרק הבא על יבמתו דף נ"ט כהן גדול לא ישא אלמנה וכו' ולא ישא את הבוגרת כו'. ועוד תניא בפרק אלו נערות דף ל"ו הבוגרת אין לה טענת בתולים וכו' ואם כן משמע דשפיר מתרץ דבריו דלא מיקריא בתולה כיון שכבר נתבגרה הא ליתא דאדרבה מהתם מוכח דבוגרת מיקריא בתולה דיליף התם בפרק הבא על יבמתו דכהן גדול לא ישא בוגרת שכלו בתוליה מדכתיב והוא אשה בבתוליה יקח דס"ל בתולה אפילו מקצת בתולים משמע וכתיב בתוליה פרט לבוגרת הרי מוכח אף על פי שהיא בוגרת וכלו מקצת בתוליה אפילו הכי מיקרי בתולה דבתולה אפילו מקצת בתולים משמע אלא דהתורה כתבה מיעוט בתוליה למעט בכהן גדול בוגרת כיון שאין לה כל הבתולים ומדאיצטריך למעוטי בכ"ג שמע מיניה דבתולה מיקריא אפילו בכלו מקצת בתוליה כגון בוגרת והא דתניא בפרק אלו נערות הבוגרת אין לה טענת בתולים הא מסיק התם וקאמר אי דקא טעין טענת דמים שלא מצא לה דם בבעילה הכי נמי דאית ליה טענת בתולים והכי במאי עסקינן דקתני אין לו טענת בתולים דקא טעון טענת פתח פתוח מצאתי ודם לא בדקתי אם נמצא או לאו ובהא אמרינן אין לו טענת בתולים דכשבגרה אין רחמה צר כבתחל' דדומה לו כאלו פתח פתוח הרי מבואר דאפילו בבוגרת אית ליה טענת בתולים לכך לא מהניא ליה האי תירוצא כלל אפילו לדברי מהרי"ו בתשובה סימן כ"ח ומכל שכן לדעת הי"א שהביא התם הוא דעת מהר"ם מריזבו"רק: והואיל ואתי לידן נימא בה מילתא מה שנראה לי בזה דלא כמו שכתב הרב בהג"ה זו שהוא הביא דעת מהר"ם מריז' בורק כחולק על מהרי"ו ואחריו נמשך הרב בסמ"ע ומשמע להו דמהר"ם מריזבו"רק לא סבירא ליה כמהרי"ו דיכול לתרץ דבריו ולי לא משמע כן אלא מהרי"ו מיירי בהוא עצמו מתרץ דבריו ולכך פסק דיכול לתרץ דבריו ומוהר"ם מריזבו"רק מיירי באין הוא עצמו מתרץ דבריו ופסק דאין ללמוד זכות עליו דילמא יכול לתרץ דבריו אבל כשהוא עצמו מתרץ דבריו מודה מהר"ם מריזבו"רק דמהני ליה וכן הוא מבואר בדבריהם דבהכי מיירי וזהו העתקות לשונם מספריה' מהרי"ו בתשובה סימן כ"ח כתב וז"ל ועל שאמרה אשת ראובן בלשון אשכנז דוא פרויאן שנעדר רוצה לומר אתה מבייש נשים והיא משיבה כוונתה היתה כלומר פרויאן שענדר עם פיך טענתה טענה ודינה קאמרה כדאיתא בתשובה רבי אביגדור היכא שאומר לחבירו אתה פסול יכול לתרץ דיבוריה ולימא פסול מחמת קורבה קאמינה או בן הזונה יכול לומר פונדקית קאמינא וכו' עכ"ל. ובנימוקי מוהר"ם מריזבו"רק כתב וז"ל ראובן קרא לשמעון כנען יש לדונו כאלו קראו עבד דליכא למימר שרוצה לומר כמו כנען בידו מאזני מרמה דאם כן עבד נמי רוצה לומר עבד עברי או עבד לוה לאיש מלוה. עכ"ל: הרי מתוך לשונם מבואר דתשובת רבי אביגדור ומהרי"ו מיירי שהוא עצמו מתרץ דבריו שהרי כתב שהיה האשה עצמה השיבה כוונתה היתה לומר שמבייש נשים בפיו וכן משמע לשון רבי אביגדור שכתב וז"ל יכול לתרץ דיבוריה וכו' מחמת קורבה קאמינא וכו' פונדקית קאמינא וכו' משמע שהוא עצמו אומר כן לכך מהניא ליה ומוהר"ם מריזבו"רק מיירי באין הוא עצמו מתרץ דבריו כך אלא דס"ד שהבית דין יהיו מלמדים זכות עליו לתרץ דבריו. וכן משמע לשונו שכתב וז"ל דליכא למימר שרוצה לומר כמו כנען בידו מאזני מרמה וכו' עכ"ל הרי משמע שהב"ד יהיו מהפכים בזכותו שרוצה לומר כך בהא פסק דאין מתרצי' דבריו אבל כשהוא עצמו מתרץ דבריו מודה הוא דמהניא ליה ואם כן אין אנו צריכין לומר שמוהר"ם מריזבו"רק חולק על מהרי"ו בזה וניחא לי למימר כך מפני שכך הוא משמעות לשונם וכדי שלא יהיה חילוק בין פוסקים האחרונים: שאלה נ"ה ישראל וקודשן. עיקרן ושרשן. רכב ישראל ופרשן. האלוף התורני. אהובי וחתני. נ"י פ"ה עמוד הימיני כמהר"ר גרשון. יצ"ו: אשר שאל מכ"ת ממני בפנויה מזנה שילדה ולא הניקה את ולדה כלל ושכרה לו מינקת אם מותרת היא לינשא