צמח צדק הקדמון ז

הקדמה מהרב המחבר אודה "נא "יהוה "מעשיו "נוראיו "חסדיו "מופלאים "מאוד "עדותיו "נאמנו. "דור "לדור "עמנו. תורה צוה לנו משה קהלת יעקב מורשה. אשרי אדם מצא חכמה ויפיק תבונה. להבין אמרי בינה. תורת ה' תמימה. תוכה ופנימה. כי הנה הכל היום יחרוש החורש. ובארץ ציה ישרש. ואם ישדד כל היום אדמתו. מה תהיה באחריתו. הארץ תעלה צמח בלי יעשה קמח. הלא אם שוה פני הארץ. התל והחריץ. ויהיה נוטע וזורע. מנחלתו לא יגרע. הארץ תוציא צמחה ותברך. ולבבו לא ירך. ילקוט ויקצור. ויביא אל בית האוצר. ישמח בעמלו. יעשיר ויקום חילו. כן הקורא והשונה. הכל היום יקרא ויענה. אם כשופר ירים קולו. מה יתרון בכל עמלו. אם יגמור ולא ישבור. מה לתבן את הבר. אם לא יבדיל בין היתר לאיסור. דבר שפתים אך למחסור. ואם לא יחדש דבר. במה ישיש כי יובל לקבר. אין טוב לאדם כי אם שיעמול בחכמה. להוציא לאור תעלומה. אדם לעמל יולד. זו עמלה של תורה. לראות את הנולד. ואלהים זאת יחקור. ולא יהיה בו עקר. יניר נירו וידוש הרים. ויגלה מצפונים ומסתרים. הזריעה תהיה לצדקה. והצמיחה תהיה צרופה ומזוקקה. צמח צדק יקרא לה. דורש למטה ופרי למעלה. ה' יאיר עיניו במאור התורה. להוציא תעלומות לאורה. חדושי דינים והוראות. ויתבונן נפלאות. ומה שהתלמיד ותיק מחדש. שם היה בהר הקודש. אם דבר ה' אמת בפיו בנסתרים. בורא שמים חדשים מאירים. ואם אמת יהגה חכו בנגלות. יציב ארץ וגבולות. ויש שכר לפעולתו. ותקוה לאחריתו. יגור באהל עולמים. וישכון מרומים. על כן ג"ם אנ"י הקט"ן ד"ך וד"ל. להשכיל חדל. הגם כי ידעתי מיעוט ערכי. שמתי לאל תקותי הוא יגיה חשכי. יאיר עיני במאור התורה. להכינה ונחקרה. ושמתי בה עיוני. לפי כחי ואוני. את אשר קריתי ושניתי. בלבבי הגיתי. קושיות ופירוקים. טעמים ונימוקים. והוראות ופסקי דינים. אשר היו צריכים לפנים. חפשתי על המקור. לעמוד על השורש והעיקר. חקרתי ודרשתי. ומצאתי את אשר בקשתי. מתוך התלמוד או הפוסקים. והדברים עתיקים. יגעתי ומצאתי תאמין. לבלתי סור מן המצוה שמאל וימין. וחבירים ותלמידים אשר לפני היו יושבים. ולקולי היו מקשיבים לא נשאו לי פנים. ועמדי היו נושאים ונותנים. והרבה פעמים את דעתי נגדם בטלתי. ומכל מלמדי השכלתי. ומתלמיד יותר מכולם. ולא הייתי נכלם. והמה אפפוני סבבוני חלצוני וזרזוני. לכתוב החדושים על הסדר. ובדעת ימלא חדר. ונענעתי להם ראשי. ואל ה' נשאתי את נפשי הוא יראיני מתורתו נפלאות. ויעשה עמי לטובה אות. וסדרתי תחלה חידושי הוראות ופסקי דינים. מפני שהוא תל שהכל אליו פונים. והוא מה שהוריתי במה שבא לפני הלכה למעשה. בעזרת הגוזר האומר והעושה. וכן מה שהשבתי לאשר שאלוני. אבל לא אמרתי קבלו דעתי שהן רשאין ולא אני. ובכל דבר כתבתי מילתא בטעמה. בראיות והוכחות ולא דרך פלפולא בעלמא. ולא העליתי בסדור זה הספר. כי אם חדושים ואמרי שפר. מה שלא דברו בו הראשונים הפוסקים הקדמונים. ושהן הדברים הנהוגים וזה כל האדם וגם הן תדירין והתדיר קודם והכל בקצרה ולא בדרך ארוכה. שמורה בכל וערוכה. ובאר הטיב בלשון צחות יקרא בו הקורא וימצא נחת. ואם יהיה אלהים עמדי. ויזכני לישב בטח בבית תלמודי. ואל יבהלוני ויטרדוני שונאי חנם הני בריוני אסדר גם מה שהעליתי במעט עיוני ע"י מגיד משנה. במקצת סוגיות התלמוד אחת הנה ואחת הנה. וכן באגדות ומדרשים נחמדים. אשר שם ה' בפי ונתן לי לשון לימודים. בשרתי צדק בקהל רב. טובה חכמה מכלי קרב. ועתה אין סדורים לפנינו כי אם הוראות ופסקים שבעתים מזוקקים. ונתתי את לבי לדרוש ולתור על קריאת שם זה החבור. ממצוא חפצי ודבר דבר. כי יש קוראים לפי ענין הספר. ויש לפי שם עצמו הנותן אמרי שפר. ואמרתי כי טוב הוא לקרוא לו שם הכולל שניהם יחד. והיה המשכן אחד: ועל כן קראתיו צמח צדק כולל הפועל והפעולה הטיב הדק כי הנה צמ"ח הוא מספר שמי הקודש מנח"ם ככתוב בספר. וצד"ק הוא הספר שמי החול מענד"ל באמרי שפר. הרי הפועל. כאשר הארץ תוצא צמחה כן פלפול התורה ועיונה תצמיח דינים והלכה רווחה. ולא יצמח עמל כי אם אמת וצדק. להחזיק כל בדק וסדק הרי הפעולה. על כן קראתיו בשם זה תוכן החבור ועניינו ושמי בקרבו במניינו. וכן שלש תיבות הראשונים מן החבור עולים למספר זה כמדובר: ועשיתי מפתחות שימצא האדם מבוקשו. בלשון קצר הכולל עיקר הדין ושרשו. וחלקתי אותם לחלקים. ליתן ריוח בין הדבקים בכל חלק וחלק נקבצו הדינים השייכים להלכות אחד במאזנים יחד. וסדרתי ההלכות בזה אחר זה לפי סדר הארבעה טורים. כי הנה אנחנו בדור הזה אחריו נגררים. ולא ילאה האדם בחפשו. כי בנקל ימצא מבוקשו. ואם נמצא דין אחד נרשם שני פעמים. מפני שיש לו בזה ובזה דברים הדומים. בכן אנכי "מאל "נורא "חנון "מרחם. "מאזין "עתירות "נאקת "דל "להנחם אחנן ואחלה יצמיח לנו צמח מנחם. ויקיים לנו מה שכתוב והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך מלך באור י"י ובאור נלך: