צוארי שלל, הפטרת קרח ב

ואת מי עשקתי ואת מי רצותי. פירשו כת הקודמין אשר היו תמהים כי נאמן שמואל ומהיכא תיתי עשי"ק לגביה לכן פירשו כי יש לך אדם איש ואיש קרבו"ת יחפצו ומתקרבים ומערבין דעתם עם חבריהם עד אשר יתירו להם פסת יד ומטי להו הנאה מהם ומהמונם אך לא מלבם של הנותנים מטוב רצונם רק שמוכרחים קצת מפני הכבוד ומפני הבושה הוא הדבר אשר דברו הנביא את מי עשקתי ולאו עושק ממש אלא את מי רצותי שנתרציתי עד שהנאני בממונו דכל כי הא לגבי דידי עושק מיקרי: