צוואת הריב"ש פט

כשנופלת לו מחשבה זרה אזי יתבושש עד מאד כי דחפו אותו מהיכל המלך וישוב לתוך ההיכל בבושה רבה והכנעה גדולה מאד כי מ"ז הוא עבירה כמו מוליד ממזר ע"ד רחילא בתר רחילא אזלא כמו שהמחשב' דכר ונוקבא כך הקול והדיבור הם דכר ונוקבא.

ואם יש לו מוחין זעירין ומדבר דברי קודש הוי כמו ממזר שיש לו צורה כמו אדם כשר רק הפנימית הוא רע כך הדיבור הוא באותיות קדושות רק המחשבה הוא רעה שחושב ד"א ומוליד ממזר דיבור קדוש.

ועוד יחשוב כי הקב"ה אומר ומדוע באת בהתיבה ואין אני בהתיבה כי מחשבתי משוטטת בד"א: