צפנת פענח על התורה, בראשית לח

חתמך וגו׳, דלא מושלי אינשי, כמבואר ב״מ דף כ״ז, ע״ב.

ויהי כמשלש חדשים וגו׳. נדה דף ח׳, ע״ב, ובירושלמי פ״ד דיבמות.

ויאמר יהודה וגו׳. ב״ד של שם, ע״ז דף ל״ו ע״ש בזה, דזה הו׳ תקנה אז [נכרי] על בת ישראל, דהיא היתה כמו בת ישראל, נתגיירה בב״ד של שם ושל יעקב אבינו, עיין סוטה דף י״ב, ע״ב ע״ש בזה.

הוציאוה ותשרף. סנהדרין דף נ״ו ע״ש בתוס׳, וע״ז דף ל״ו, ע״ב ב״ד של שם, ותוס׳ קדושין ע״ה, ע״ב.

צדקה ממני וגו׳. עיין מכות דף כ״ג, ע״ב הופיע כו׳, ובירושלמי סוף ברכות. והנה גבי יבום ס״ל להרמב״ם דלא מהני כה״ג לפטור, וכן מחלק בין אם אמר על עובר בין אם אמר על ילד, דס״ל דזה רק דין, וכל שאין דבר ברור במציאות א״א לפטור מיבום היכי דאין נ״מ רק גבה, ועיין תוספ׳ נדה פ״ג ע״ש.

ויתן יד ותקח המילדת ותקשור וגו׳. ירושלמי פ״ד דקדושין נאמנת חי׳ כו׳, אך ס״ל דכיון דעבדה מעשה שאני, עיין סוף יבמות מ״ש שם.

ותקשור. נדה דף כ״ח ע״ש, ועיין חולין דף ל״ח אם יש לידה לאברים.