טור, יורה דעה ו

בכל דבר ‫חתלוש‬ שוחטים בין בדכין בין בצור בין בשן יחידי ‫ובלב‬ד שיהיה פיו חד ובדוק צפנימות כאשר יתבאר בדין פנימות הסכין אין שוחטין בקרומית של קנה ולא ‫במנל‬ קציר ולא במגל יד והוא כלי שצרו אחד סכין וצדו אחד מנל ואסור לשחוט אפילו בצד הדכין נזירה שמא ישחוט בצד האחרה ‬ואם שחט בו שחיאתו כשרה הלכך סכין שיש לו פנימה אסור לשחות בו אפילו אם מכוין לשחוט שלא מצר הפנימה ובי"ט הוהנין היתר לכרוך מטלית על הפנימה כיון שאינו יכול להשחיזו וסכין שיש לו שתי פיות לא ישחוט בו עד שיבדקנו משני צדריו אין שוחטין בכל דבר המחובר ואפילו שחט בו בדיעבד פסולה בד"א במחובר מעיקרו כנון צפורן מחוברת ושן מחוברת בלחי בבעלי חיים וקנה העולה מן הארץ אבל בתלוש ולבסוף הברו לכתחילה לא ישיוט ואם שחט שחיטתו כשרה לרב אלפס אפילו אם בטלו ובלבד שלא יהא נשרש אחר שבטלו כנון קנה שנטעו ולדעת א"א הרא"ש ז"ל כל תלוש ולבסוף חברו שבטילו לכתחילה ולא נהירא והא דשרי חלוש ולבסוף הברו בדיבד כנון נעץ סכין בכותל ושחט בה דוקא כשהדכין למעלה וצואר למטה אבל אם הדכין למטה והצואר לסעלה פסול אפילו בדיעבד שחצואר מכביד על יסכין ודורם ואפליו ואפילו אם ברי לי שלא דרסיתי פסולה והני מילי בבהמה שחיא כבדה אבל העוף כשר בדיעבד וכתב הרשב"א דוקא בעוף חקל כתרננוילין אבל הכבד כאווזין לא ונ"ל כיון שאינו גדול קל הוא הטרא אלא בין בהמה לעוף דכל עוף שרי אע"פ שהוא גדול קל הוא בטבע הטבח צריך שיהיה לו סכין מיוחד לשחוט בו: