טור, יורה דעה רסט

שני אחים שנתגיירו בין אם הם אחים מן האם ולא מן האב או שהן אחים מן האם ומן האב אסורים בכל העריות האסורין לישראל אע"פ שהיו מותרין להם בגיותן דלא ליתו לאיחלופי בישראל הלכך אסור כל אחד באשת חברו אע"פ שנשאה בגיותו ונתגיירה אבל אין חייבין עליהם ואין חילוק בין אם נולדו שניהם שלא בקדושה או אם א' מהם נולד שלא בקדושה והשני הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדוש' אבל אם הא' נולד שלא בקדוש' והב' הורתו לידתו בקדושה היה מתיר ר"י דלא שייך לאיחלופי כיון שהא' הכל בקדושה והב' הכל שלא בקדושה ומותר כל אחד בנשי חברו אפילו נשא לאחר שנתגייר וקורבה שמצד האב שלא מן האם כל העריות האסורין לעכו"ם אסורים בהן לאחר שנתגיירו אע"פ שאין אבות לעכו"ם שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה כגון אשת אביו לר"ע ואחות אביו לר"א אבל אחות אביו לר"ע ואשת אביו לר"א שרו וכתב א"א ז"ל בעל הלכות פסק כר"ע ויש פוסקים כר"א ע"כ ולא הכריע הלכך טוב להחמיר כדברי שניהם נשא אחותו מן האם יוציא מן האב לכתחלה לא יכנס ואם כינסה לא יוציא ואסור בחמותו שאם נתגייר ואשתו עמו אסור בחמותו אפילו לאחר מיתת אשתו גם בזה כתב א"א הרא"ש ז"ל ויש מתירין ולא הכריע ואם כשהיה עכו"ם נשא אשה ובתה או אשה ובת בתה או אשה ואחותו מן האם יוציא האם אבל אשה ובת בנה או אשה ואחותה מן האב שנתגיירו מותר לכתחלה לכנוס שתיהן וכל השניות שאסרום חכמים בעריות מותרים בגרים הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין אפי' הם תאומים אפי' היה לידתן בקדושה כיון שאין הורתן בקדושה אבל חייבים משום אשת אח אם היה תורתן ולידתן בקדושה הרי הן כישראל לכל דבר ולענין עדות אפילו אחים מן האם מעידים זה לזה דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וליכא למיחש דאתי לאיחלופי בישראל שאין מקבלין עדות אלא בב"ד והם בקיאין בדבר זה ולענין דין גר פסול לדון דיני נפשות אבל בדיני ממונות דן אפילו ישראל בד"א בלא כפייה שמקבלו עליו לדון אבל ע"י כפייה פסול לדון ישראל עד שתהא אמו מישראל אבל את חברו גר כשר לדון אפילו בכפייה ולחליצה פסול אפילו קבליה עליה אפי' לחליצת גרים כגון שהורתו ולידתו בקדושה עד שיהא אביו ואמו מישראל: