טור, יורה דעה קסב

אסור ללות סאב בסאה וכן כל דבר חוץ ממטבע בין אם קצב לו זמן לפירעון בין אם לא קצב לו זמן דשמא יתיקרו ונמצא שנותן לו יותר משהלוהו אם לא שיעשנו דמים שאם יתיקרו שיתן לו דמים ואם לא עשאוהו דמים ונתייקרו נותן לו הדמים שהיו שוים בשעת הלואה ואם הוזלו נותן לו חטין. ודינר זהב יש לו דין פירות שאסור ללות דינר זהב בדינר זהב שמא אותו ששוה בשעת הלואה כ"ד דינרי כסף יהיה שוה בשעת פרעון כ"ה אבל מותר ללות דינר כסף בדינר כסף וכן כל שאר מטבע וה"מ כשיוצא בהוצאה אבל אם נפסל ואינו יוצא בהוצאה הוי כשאר פירות ואסור ללות זה בזה ואם יש ללוה אפי' סאה אחת אפי' אינו מצויה עתה בידו כגון שאין בידו עתה המפתח או עד שיבא בנו שיהא הסאה בידו לוה עליה כמה סאין אפי' כולן ביחד דבשביל כל סאה וסאה שלוה אנו רואין הסאה שלו כאילו היא נחלטת מיד למלוה ואם תתייקר ברשותו תתייקר: וכן אם יצא השער שבשוק יכול ללוות סאה בסאה ופר"י אפי' אין לו מעות ללוה הראב"ד כתב שאין יכולין ללות על סמך שער שבשוק אא"כ יש לו מעות ללוה וכתב א"א הרא"ש ז"ל אפי' לפי דבריו א"צ שיהיה לו רק דמי סאה אחד: כתב הרמב"ם הא דשרי ללות סאה בסאה כשיש לו או כשיצא השער דוקא כשלא קצב לו זמן הפירעון אבל אם קצב לו זמן אסור בכל ענין וא"א הרא"ש ז"ל לא חילק בזה: אשה שלותה מחברתה ככר א"צ שתעשנו דמים אפי' אין לה ולא יצא השער מי שיש לו אריס מותר להלוות לו סאה בסאה כדי לזורעה בשדה דהוי כאילו התנו שיקבל בע"ה יכול להלוות לו סאה בסאה אפי' לאחר שירד לתוך השדה ובמקום שדרך בע"ה ליתן תבואת הזרע והאריס נתרצה ליתנם או אינו יכו להלוות לו סאה בסאה לזורעה אא"כ הלוהו מיד כשירד לתוך השדה. כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה הלוה לחבירו חטין ועשה עליו שטר מכך וכך סאין וטוען הלוה שאין לו לפרוע לו אלא דמי החטין בשעת הלואה אם יברר המלוה שיצא השער בשעת הלואה או שהיה לו ללוה אפי' סאה אחת צריך שיתן לו חטין אף אם היקרו ואם לא יכול לברר ישבע הלוה שלא היה שער בעיר וגם לא היו לו חטין וישלם דמיהן כפי ההלואה: ואם יתחייב לו חטין וההלואה היתה במקום אחד והתביעה במקום אחר והחטין יקרים במקום התביעה יותר מבמקום הלואה יתן לו כשוין במקום ההלואה כתב הראב"ד שלא התירו כשיש לו אלא ללות סאה חטין בסאה של חטין אבל סאה חטין בדוחן אסור אע"פ שהן בשער אחד ויש לו דוחן: