טור, יורה דעה קמח

שלשה ימים לפני אידיהן מלבד יום האיד שלהם אסור לשאת ולתת עמהם ואם נמשך האיד שלשה ימים או ד' ימים חשוב הכל כיום א' וג' ימים לפניהם אסורין ואינו נקרא יום איד ליאסר שלשה ימים לפניו אא"כ הוא יום קבוע לכל ועושין אותו בכל שנה ושנה ומיהו אם הוא יום קבוע לכל אסור ואפילו אינו עיקר האיד שהחזיקו על שם אלהיהן אלא ה"ה שאר האידין שהחזיקו בהן על שם שאר דברי' ואפילו יום גינוסיא של מלכי עכו"ם אבל אם אינו יום קבוע לכל כיום תגלחת זקנו ויום שעלה בו מהים שעושין אותו יום איד אינו אסור אלא באותו היום ועם אותן שעושין אותו איד באותו היום אבל עם אחרים מותר ואפילו הן משועבדים לאותן שעושין איד בו ביום ואפי' באיד קבוע אין איסור אלא באותו העיר שהאיד בתוכה אבל חוצה לה אפילו הסמוכין לה מאוד מותר לשאת ולתת עמהם ואפילו הן משועבדים לה: בד"א בא"י אבל בחוצה לארץ אין איסור אלא ביום האיד בלבד. והך מו"מ פרש"י דאסור משום דאזיל ומודה לאליל ועובר משום לא ישמע על פיך הלכך כל דבר שמתקיים אסור למכור להם ששמח בו ואזיל ומודה לאליל ומותר לקנותו מהן שהוא עצב במכירתו ואינו מודה ודבר שאינו מתקיים מותר למוכרו להם ואסור לקנותו מהם והראב"ד כתב שאפילו דבר המתקיים אסור לקנותו מהם שהרי המעות מתקיימין בידו. ור"ת פירש שאין במכירה משום דאזיל ומודה אלא משום שקונה צורך לאליל הלכך כל דבר שאינו לצורך תקרובת מותר למוכרו להם ומותר ליקח מהם בדבר המתקיים אבל דבר שאינו מתקיים אסור ליקח מהם ששמח הרבה במכירתו ואזיל ומודה ואסור לשלוח לו דורון ולקבלו ממנו ואם אי אפשר לו שלא יקבלנו משום איבה יקבלו ממנו. ולא יהנה בו ובעכו"ם שמכירין בו שאינו עובד אליל הכל מותר ואסור להשאילן ולישאל מהן ולהלותן וללות מהן ודוקא בלא רבית אסור להלותן אבל מותר להלותן בריבית וסור לפורען וליפרע מהם מלוה בשטר אבל מלוה ע"פ נפרעין מהן מפני שהוא כמציל מידם והאידנא אפילו מלוה בשטר חשוב במציל מידם אפי' אינו רבית וכ"ש אם הוא ברבית אבל היכא דאיכא משכון קאמר בירושלמי שאין נפרעין מהם ששאינה חשובה כאבוד וכ' א"א הרא"ש ז"ל וכ"ז מיירי בשאינה ברבית אבל אם היא ברבת אפילו במשכון חשוב כמציל מידם ונפרעין מהם ואם נשא ונתן ביום האיד אסור ובג' ימים שלפני האיד בא"י לרב אלפס מותר ולר"י אסור ולזה הסכים א"א הרא"ש זכרונו לברכה. אסור ליכנס לבית עכו"ם ביום אידו וליתן לו שלום מצאו בחוץ מותר אבל יאמר לו בשפה רפה ובכובד ראש. ואסור לכפול לו שלום לעולם לפיכך טוב להקדים לו שלום כדי שלא יתחיל העכו"ם ויצטרך לכפול לו: עכו"ם ההולך לתרפות פי' לטעות למרחוק בהליכה אסור לשאת ולתת עמו בחזרה מותר. ואם נקשרים חבורות חבורות יחד אף בחזרה אסור שניכר הדבר שדעתו לחזור שם וישראל ההולך לתרפות בהליכה מותר לשאת ולתת עמו ובחזרה אסור ואם ישראל מומר הוא גם בהליכה אסור. והאידנא כתב הרשב"א בשם רש"י שהכל מותר דלאו עובדי אליל הם ולא אזלי ומודי. ואע"ג דמתנדבין ונותנין המעות לכהניהם מותר לו להלוותן שאין כהניהם קונין מהם לא תקרובת אליל ולא נויה אלא אוכלים ושותין אותם ועוד כיון שעיקר פרנסתינו מהם ואנו נושאין ונותנין עמהם כל ימות השנה ואם היינו פורשים מהם ביום אידם היה לנו איבה לכך שרי והכי תניא בתוספתא בד"א בעכו"ם שאינו מכירו אבל אם מכירו מותר מפני שהוא כמחניף לו ותניא נכנס לעיר ומצאם שמחים שמח עמהם מפני שהוא כמחניף להם: