טור, יורה דעה קכח

כל מי שדרכו לנסך אין מייחדין יין אפילו שעה אחת ואם יחדו אצלו אסור בהנאה שאנו תולין לומר ודאי נסכו ואם אינו עובד כו"ם בגר תושב שקבל עליו שבע מצות מותר ליחד אצלו לזמן מועט אפילו בעיר שכולה נכרים ואפי' הודיעו שמפליג ואין מפקידים אצלו לזמן מרובה שאנו חוששין שמא מחליפו בשלו ושלו ודאי אסור כיון שאינו חושש על מגע נכרי וישמעאלים לאו עובדי כו"ם הן ומותר ליחד אצלן אבל אבל לא להפקיד והעובד יכו"ם מנסכין ואין מפקידין אצלם ולא מיחדין ולא מיבעיא שאסור ליחד אצלן אלא אפילו בלא יחוד כל היכא דאיכא למיחש שמא נגע בו אסור כגון נכרי שנמצא עומד בצד יינו של ישראל ויש לו מלוה עליו אסור דחיישינן שמע נגע ודווקא שיש לו מלוה על אותו יין כגון שעשאו אפותיקי או משכנה לו הא לאו הכי שרי שהוא ירא ליגע בו ואפי' נמצא בידו קצף שרגיל לעלות על פי היין מותר שאנו תולין לומר מדופני החבית לקחו ולא מפיו וכתב הרשב"א בד"א בדברים המצויין לפעמים בדופני החבית אבל בדברים שאינן נמצאין אלא ע"פ החבית אסור שאע"פ שנתפש עליו כגנב מ"מ מה שנמצא בידו לא בא אלא מפי החבית וכן בית שיש לישראל ולנכרי יין בתוכה ונכנס הנכרי וסגר הדלת אחריו בענין שאין יכולין לראותו מבחוץ היין אסור היו נקבבים בדלת אם הישראל יכול להסתכל משם ולראות כל החביות מותרות אפי' הן פתוחות ואם לאו את שיכול לראות דרך שם מותר והשאר אסור וכתב הרשב"א דאפילו חביות סתומות אסורות ואע"פ שאין הנכרי יכול למנוע הישראל מליכנס כשיבא יכול לישמט ולומר ישן הייתי ולכך לא פתחתי לך בד"א שאין ישראל דר בחצר אבל אם דר בו אינו יכול לישמט שלא היה לו לסגור דלתים בפנים אחרי שהוא דר שם ושראיתי לאחד מגדולי המורים שהחמיר בדבר אחרי שיש לנכרי שייכות בבית וצריכין אנו לחוש לדבריו ע"כ ואם אין בבית אלא יינו של ישראל לבד ונמצא הנכרי בתוכו פירש"י אם נתפס כגנב על הנגיעה מותר אע"פ שאינו נתפס כגנב על הכניסה ואם אינו נתפס כגנב על הנגיעה אסור אף על פי שנתפס כגנב על הכניסה ואפי' אם הפתח פתוח דודאי נגע ביין כשנכנס שם וכן הדין בנמצא עומד בשוק בין החביות אם נתפס כגנב על הנגיעה מותר אע"פ שאינו נתפס כגנב על הכניסה בין החביות ואם אינו נתפס כגנב על הנגיעה אסור ור"י פי' כל היכא שהדלת פתוח אפי' אינו נתפס כגנב מותר וכל היכא שנתפס כגנב אפי' על הכניסה לבד מיתר אפי' הדלת נעול וכן היא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל כתב הראב"ד דכל היכא דאנו אוסרים משום שמא נגע היינו דוקא בשתייה אבל אינו אסור בהנאה אא"כ הפקידו אצלו ורש"י פירש שהוא אסור בהנאה כיון שאנו תולין לומר שמא נגע ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל: