טור, יורה דעה קכו

הנצוק פסק רש"י דהוי חיבור וכן דעת רב אלפס פירוש המערה מכלי שיש בו יין של היתר לתוך יין של איסור רואין כאילו יין של האיסור מעורב בשל ההיתר הילכך אם עירה וקיטף שקודם שנגע למטה בשל האיסור הפסיק קילוח היורד מהיין של היתר מותר ור"ת פסק דנצוק לא הוה חיבור ומסקנת א"א הרא"ש ז"ל כרש"י והר"ם מרוטנבורק היה נוהג על פי גדולי צרפת דבהפסד מרובה היה מתיר נצוק כגון אם הוציא מן החבית לכלי שיש בו יין נסך אבל לא בדבר מועט. ונצוק בר נצוק לכולי עלמא שרי כגון שיצק הישראל מהקנקן לצלוחית של נכרי שנאסר מה שבקנקן משום נצוק ואם חזר ישראל ויצק מן החבית למה שבקנקן מותר ונכרי המערה מן החבית פסק רש"י שמה שנשאר בחבית מותר רע"ג דנצוק חיבור היינו דווקא נצוק המחובר ליין שנאסר משום מגע נכרי אבל זה אינו מחובר אלא ליין שנאסר מכחו של נכרי לא החמירו לאסור בו נצוק והראב"ד כתב שגם נצוק זה נמי אסור וכתב עוד שאם הנכרי מערה לטיט או לאשפה או למקום לכלוך אין דרך ניסוך בכך והכל מותר בין מה שיצא לחוץ בין מה שבפנים אבל ישראל המערה לטיט או לאשפה ובא נכרי ונגע בקילוח הכל אסור ודעת א"א הרא"ש ז"ל כרש"י יש אומרים דנצוק אפילו לסתם יין אוסר הכל בהנאה והרשב"א כתב בשם הגאונים דנצוק לא חשוב חיבור אלא במערה לתוך יין נסך גמור אבל המערה לתוך כלי של נכרי שלא הודח הנשאר בו מותר אפי' בשתיה ונ"ל כיון דטעמא דנצוק שאנו רואין אותו כאילו הוא מעורב ביחד לפי מה שהוא הדבר שיוצק בו כך הוא הדבר שמערה ממנו אם יוצק לתוך יי"נ גמור אין לעליון תקנה ואם לסתם יינם יוליך הנאה לים המלח או ימכרנו כולו לנכרים חוץ מדמי יין נסך שבו ואם לתוך כלי שלא הודח אסור בשתייה ומותר בהנאה וכתב הרשב"א חבית של יין שיש בו קיתון של מים ועירה ממנו לתוך צלוחית של נכרי אם יש במים שבחבית לבטל היין שבצלוחית מותר שלא יהא המיר מיין נסך שנתערב בחבית שאנו אומרים רואין היין הכשר כאילו אינו והאיסור מים רבין עליו ומבטלין אותו וכן הדין לגת שהיין יורד ממנה לבור ונגע נכרי בקילוח היורד רואין קילוח היורד כאילו הוא בגת וסלק היין שבגת כאילו אינו וחרצנים וזנים וענבים שבגת מבטלין אותו: