טור, אורח חיים תקכג

מקרדין הבהמה בי"ט אף על פי ששיני המגרדת קטנות ועושה חבורה שרי כיון שאינו מכוין לכך וכ"ש קרצוף ששיניה גדולות ואינו עושה חבורה ופירש ר"י שמגרדות שלהן היו בענין שאין השער נתלש אבל שלנו שבודאי השער נתלש הוה פסיק רישיה והכל אסור: אין מיילדין הבהמה בי"ט אבל מסעדין אותה שאוחז בולד כדי שלא יפול לארץ ונופח לו בחוטמו ונותן לו דד לתוך פיו. בהמה טהורה שרחקה ולדה מותר לזלף מן שלייתה עליה וליתן מלא אגרוף מלח ברחמה כדי שתרחם עליו ואסור לעשות כן לטמאה: