טור, אורח חיים תא

מי שישן בדרך וחשכה לו קנה שביתה במקומו ויש לו אלפים אמה לכל רוח ודוקא באדם וטעמא משום הואיל ואילו היה ניעור היה קונה ישן נמי קונה אבל חפצי הפקר שדומין לאדם הישן אינן קונין שביתה והן כרגלי הזוכה בהן תחלה שיכול להוליכן למקום שילך הוא אבל חפצי א"י קונין שביתה במקומן אע"פ שבעליהם לאו בני שביתה נינהו גזירה חפצי א"י אטו חפצי ישראל ואם הוציאן א"י חוץ לתחומן והביאן לעיר יכולין לטלטל בכולה שכולה כד' אמות ובלבד שתהא מוקפת לדירה וסתם עיירות מוקפות לדירה שבונין בתים תחלה ואח"כ מקיפין אותם אבל סתם מבצרים אינן מוקפין לדירה: