מסכת סופרים טו

אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבים בכל לשון ותפילין ומזוזות אין נכתבות אלא אשורית רשב"ג אומר אף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית :

אף על פי שאמר רבן שמעון בן גמליאל שאף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית לא הודו לו חכמים שאמר ר' מעשה ברשב"ג שהיה עומד על גבי בנין בהר הבית והביאו לפניו ספר איוב תרגום ואמר (לבניו) [לבנאי] גנזו תחת הנדבך ואף חכמים עמדו בדבריהם דתנינן כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקוראין בהן בין שאין קוראין בהן ואף על פי (כן) שכתובין בכל לשון טעונין גניזה ומפני מה אין קורין בהן מפני ביטול בית המדרש ( מצילין תיק הספר עם הספר ותיק של תפילין עם התפילין ואע"פ שיש בתוכן מעות ולהיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש בין בתירה אומר אף למפולש):

אף על פי שאמרו אין קורין בכתבי הקודש אלא מן המנחה ולמעלה (התירו) אבל שונין ודורשין בהם צריך דבר נוטל ובודק אבל בשטרי הדיוטות אע"פ שמסורגלין אסור לקרות בהן:

ברכות שכתבו בהן ענינות הרבה מן התורה אין מצילין אותן מן הדליקה מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה מעשה באחד שהיה כותב ברכות והלך רבי ישמעאל לבודקו כיון שהרגיש קול פרסותיו של ר׳ ישמעאל נטל תכריך של שטרות וזרקו לתוך הספל של מים בלשון הזה אמר עונש האחרון קשה מן הראשון:

מפני מה אמרו לו מפני ענינות של תורה שהן כותבין בהן דתני ר׳ שמעון בן יוחי העוסק במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה שמקבלין עליה שכר העוסק בהש"ס אין לך מדה גדולה מזו על מנת שקרא ושנה:

לעולם הוי רץ למשנה יותר מן הש"ס דר׳ יוסי בר אבין אמר עד שלא שיקע בו רבי משניות אבל שקע בו רבי משניות לעולם הוי רץ להש"ס יותר מן המשנה:

אבל אמרו נמשלה המקרא כמים והמשנה כיין והש"ס כקונדיטון אי אפשר לעולם בלא מים ואי אפשר לעולם בלא יין ואי אפשר לעולם בלא קונדיטון ואיש עשיר מתכלכל בשלשתן כך אי אפשר לעולם בלא מקרא ובלא משנה ואי אפשר בלא הש"ס לעולם:

ועוד נמשלה התורה כמלח והמשנה כפילפלין והש"ס כבשמים וא"א לעולם בלא מלח וא"א לעולם בלא פילפלין וא"א לעולם בלא בשמים ואיש עשיר מתכלכל בשלשתן כך אי אפשר לעולם בלא מקרא ואי אפשר לעולם בלא משנה ואי אפשר לעולם בלא הש"ס:

אבל אשרי אדם שיש עמלו בהש"ס ולא שיהא דולג במקרא ובמשנה ויבא להש"ס על מנת שילמד מקרא ומשנה ויבא להש"ס על זה נאמר (משלי י״ח:י״א) הון עשיר קרית עוזו וכחומה נשגבה במשכיתו:

אבא גוריון אומר איש צדיון משום אבא גוריון לא ילמד את בנו חמר ספן קדר רועה וחנוני לפי שאומנותם לסטות רבי יהודה אומר משמו החמרין רובן רשעים והספנים רובן חסידים טוב שברופאים לגיהנם והכשר שבטבחים שותפו של עמלק רובן של ממזרין פקחין רובן של עבדים נאים רובן של בני אבות ביישנים רובן של בנים דומין לאחי האם תני ר"ש בן יוחי הטוב שבעובדי כוכבים בשעת מלחמה הרוג הטוב שבנחשים רצוץ את מוחו הכשירה שבנשים בעלת כשפים אשרי מי שהוא עושה רצונו של המקום: