מסכת כלה א

כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה מה נדה שלא טבלה אסורה לבעלה (כנדה) אף כלה בלא ברכה אסורה לבעלה. ומניין לברכת חתנים מן התורה שנאמר (בראשית כ״ד:ס׳) ויברכו את רבקה. ומנין שאפילו אלמנה אסורה שנאמר (רות ד׳:י״א) ויקח (בועז) עשרה אנשים וגו' ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה׳ וגו' ויהי ביתך כבית פרץ וגו׳.

כלה שנבעלה יום ראשון אסורה כל שבעה ואסור ליטול הימנה כוס כל שבעה דברי רבי אליעזר ורבי יהושע אומר עד שיבדוק הדבר אם היתה נדה בבית אביה אסורה ואם לאו מותרת. שאלו את ר״א מהו לשתות מיד הכלה כל זמן שבעלה מיסב עמה. אמר להם כל השותה מיד כלה כאילו שותה מיד זונה אמרו לו והלא כל בנות ישראל יש להם דרך ארץ. אמר להם חס ושלום כל מי שאין התורה עובר על פיו אין בו דרך ארץ. הכריז ר״א (בן עזריה) בשלש מאות שופרות ואמר כלה אחת בנות ת״ח ואחת בנות עמי הארץ השותה בכלה כשותה בזונה ועוד אמרו כל המקבל כוס מיד כלה ושותהו אין לו חלק לעולם הבא:

הקורא פסוק משיר השירים ועשאו כמין זמר וכן הקורא פסוק מדברי תורה בבית המשתאות שלא בזמנו מביא מבול לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב״ה ואומרת רבש"ע עשאוני בניך ככנור המנגנים בו ליצים. אמר לה בתי בשעה שהן שמחים מה יהיו עושים אמרה לו רבש״ע אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה ובלימוד ובמעשים טובים ובאגדות ובעלי מקרא במקרא ובעלי משנה במשנה בהלכות הפסח בפסח ושל עצרת בעצרת ושל חג בחג. העיד ר״ש ואמר כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם [שנאמר] (משלי טו) ודבר בעתו מה טוב.

המשגר כוס של ברכה לאשה שלא מדעת בעלה חייב מיתה מפני שדעתו רבה עליו. רבי אומר מפני שיצר הרע רבה עליו. וכן בני חבורה ששגרו כוס של ברכה לאשה שלא מדעת בעלה חייבים מיתה מפני שדעתן רבה עליהן. רבי אומר מפני שיצר הרע רבה עליהן.