מסכת גרים א

הרוצה להתגייר אין מקבלין אותו מיד אומרים לו מה לך להתגייר והלא אתה רואה את האומה הזאת נמוכה וכפופה ושפילה מכל האומות וחולאים ויסורים באים עליהן וקוברין בנים ובני בנים ונהרגין על המילה ועל הטבילה ועל שאר כל המצות ואינם נוהגים בפרהסיא כשאר כל האומות:

אם אמר איני כדאי פוטרין אותו והולך לו:

קבל עליו הורידהו לבית הטבילה וכיסהו במים עד מקום הערוה. ואומרים לו מקצת דקדוקי מצות על מנת שהוא נותן בשכחה ובלקט ובפיאה ובמעשר:

כשם שאומרים לאיש כך אומרים לאשה ע"מ שתהא זהירה בנדה ובהדלקת הנר:

טבל ועלה אומרים לו דברים טובים ונכונים במי נדבקת אשריך במי שאמר והיה העולם שלא נברא העולם אלא בשביל ישראל ולא נקראו בנים למקום אלא ישראל ואין חביבין לפני המקום אלא ישראל כל אותם דברים שדברנו לך לא אמרנו לך אלא להרבות שכרך:

גר שמל ולא טבל טבל ולא מל הכל הולך אחר המילה דברי ר"א רע"א אין טבילה מעכבת:

כל המתגייר משום אשה משום אהבה משום יראה אין זה גר וכן היו ר׳ יהודה ור׳ נחמיה אומרים כל אותם שנתגיירו בימי מרדכי ואסתר אינם גרים שנא׳ ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם וכל שאינו מתגייר לשם שמים אינו גר:

האיש מטביל לאיש והאשה מטבלת לאשה אבל לא את האיש:

גר שנתגייר והיו לו יינות ואמר בריא לי שלא נתנסך מהם מותר לו ואסורים לאחרים רע"א מה אם לאחרים אסורים אוסר לעצמו אם אמר אף גבי כל חבר נעשו בטהרה הרי זה נאמן:

ישראל שהלוה לעובד כוכבים ועובד כוכבים שהלוה לישראל ואח"כ נתגייר גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית ר' יהודה אומר אם מתחלה זקפן עליו במלוה גובה את הכל:

הא כיצד נולד לבן אדם בן בכור עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ואם ספק פטור. היו לו עיסה לעשות ושדה לקצור עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ואם ספק פטור: