מסכת דרך ארץ זוטא ו

ארבעה דברים גנאי לתלמידים לא יהא אדם מחשיך בדרך ולא יצא כשהוא מבוסם ולא יכנס לבית הכנסת באחרונה ולא ירבה בישיבת של עמי הארץ:

לכניסה הגדול קודם. ליציאה הקטן קודם. לעליית הסולם הגדול קודם. לירידת הסולם הקטן קודם. לבית הוועד הגדול קודם. לבית הכלא הקטן קודם. לברכה הגדול קודם. והמהלך שואל בשלום היושב.

לא יהא אדם מיסב בפני מי שגדול ממנו: בא לפרוס את הככר בוצע ממקום הצלי. ואם בא לאכול את הצנון ובצל אוכל ממקום העלין ולא יטול את הככר ויתלוש (בו שיש) ויחזרנו על השולחן: בא לשתות ברבים הופך פניו לצד אחר וישתה.

ולא יהא אדם לא נוקדן ולא עומקן ולא גרגרן. ומותר על קלקלתו ואינו מתכבד מקלון חבירו:

תחלת עבירה הרהור הלב. שניה לה ליצנות שלישית לה גסות הרוח. רביעית לה אכזריות. חמישית לה הבטלה. ששית לה שנאת חנם. שביעית לה עין הרע. הוא שאמר שלמה (משלי כ״ו:כ״ה) כי יחנן (את) קולו אל תאמן בו וגו׳: