מסכת דרך ארץ רבה ד

לעולם תהא נאה בכניסתך ונאה ביציאתך ותהא ממעט בעסק ועסוק בתורה מעשה ברשב״א שבא ממגדל עדר מבית רבו והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת הים ומצאו אדם אחד שהיה מכוער ביותר אמר לו ריקה כמה מכוערין בניו של אברהם אבינו. אמר לו ומה אעשה לך אמור לאומן שעשאני. מיד ירד ר״ש בן אלעזר מן החמור ומשתטח לפניו אמר לו נעניתי לך מחול לי אמר לו אין אני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ותאמר לו כמה מכוער כלי זה שעשית. הלך אחריו חצי מיל שמעו בני עירו ויצאו לקראתו אמרו לו שלום עליך רבי. אמר להם למי אתם קורין רבי. אמרו לו לזה שמטייל אחריך. אמר להם אם זה רבי אל ירבה כמותו בישראל. אמרו לו ח״ו ומה עשה לך. אמר להם כל הענין. הפצירו בו מאד שימחול לו. אמר הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לומר כן. אותו היום ישב ר״ש ודרש בבית המדרש הגדול שלו לעולם הוי רך כקנה ואל תהיה קשה כארז. מה קנה יצאו ארבע רוחות העולם קנה הולך ובא עמהן עמדו הרוחות קנה עומד במקומו מה סופו של קנה זה זכה ליטול ממנו קולמוס לכתוב בו ס״ת אבל ארז זה אינו כן. יצתה רוח צפונית מערבית עוקרתו. מצד דרומית מזרחית עוקרתו והופכתו על פניו. נמצא ארז זה שהיה עומד על שרשיו מושלך. מה סופו של ארז זה באין כותתין ומכתתין אותו ומסבבין בו בתים והשאר מניחין על האור. לכך אמרו חכמים לעולם הוי רך כקנה ואל תהי קשה כארז.

כיצד מכבד אדם את רבו בזמן ששניהן מהלכין בדרך נותנו לימין ואין נותנו לשמאל. היו ג׳ וחכם והרב ביניהן הרב באמצע והגדול בימינו והקטן בשמאלו. וכן מצינו בג׳ מלאכים שבאו אצל אברהם אבינו ואלו הן גבריאל ומיכאל ורפאל. גבריאל בא להפוך את סדום ואת עמורה. רפאל בא לרפאות את אברהם. מיכאל [בא] לבשר את שרה והיה מיכאל באמצע וגבריאל בימינו ורפאל בשמאלו. וכיון שראה אברהם אבינו את מלאכי השרת באתה שכינה ועמדה למעלה הימנו אמר להם רבותי המתינו לי עד שאפטר משכינה שהיא גדולה מכם שנאמר (בראשית י״ח:ג׳) ויאמר ה׳ אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך. וכיון שנפטר אברהם אבינו מן השכינה בא והשתחוה להן והכניסן תחת האילן שנאמר (שם) יוקח נא מעט מים ורחצו. ואח״כ ואקחה פת לחם אבל לוט מה אמר (שם יט) ולינו ורחצו רגליכם. אחרים אומרים לא אמר להם לוט אלא חכמת חכמים אמר להן אילו (אין) רואין אותן רוחצין פניהם ידיהם ורגליהם. נמצאו הורגין אותי ואת אשתי ואת בנותיי. אלא יראו אותן באבק שעל רגליהם. ויאמרו לא באו מן הדרך אלא עכשיו .

ההולך אחרי רבו אינו רשאי ליפטר מאחריו עד שיטול ממנו רשות. היו שניהם תלמידים שקולים זה כזה. בעל הבית נכנס תחלה ואח״כ אורח וכשהן יוצאין אורח יוצא תחלה ובעל הבית יוצא אחרון. והנפטר מרבו בין שהוא גדול מרבו ובין שרבו גדול ממנו אומר לו הריני פטור: