מסכת דרך ארץ רבה י

הנכנס למרחץ אומר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותחזירני לשלום ותצילני מזו ומכיוצא בה לעתיד לבא: וקודם שיכנס כיצד יעשה. חולץ את מנעליו ומסלק את כובעו ומסלק את טליתו ומתיר את חגורו ופושט את חלוקו ואח״כ מתיר את פורקסו התחתונה: רחץ ויצא והביאו לו את המפה. מקנח את ראשו ואחר כך מקנח את כל האיברים. הביאו לו את השמן סך את הראש ואח״כ סך את כל האיברים. ואח״כ מניח פרקסו התחתונה ולובש את חלוקו וחוגר את חגורו ומתכסה בטליתו ואח״כ מניח מנעליו. מניח של ימין ואחר כך מניח של שמאל. וכשהוא חולץ חולץ של שמאל תחלה ואח״כ של ימין. וכן לענין תפילין מניח של יד ואח״כ מניח של ראש. וכשהוא חולץ חולץ של ראש תחלה ואח״כ של יד. (אם יש לו בן או עבד מניחין לו):

הנכנס למרחץ אינו מתעמל ואינו מתגרגר ואינו משתבר על השיש. ומעשה בר״ג שהיה חלוש חלפו לו שמן השיש ולא קבל. רשב״ג אומר המשתבר על השיש חבירו של חמור. והאוכל בשוק חבירו של כלב וי״א פסול לעדות: בה״כ נותן מקום זה שנכנס וזה שיצא. בית המרחץ נותן מקום זה שנכנס וזה שיצא. ולא יכניס אדם שמן לבית המרחץ בזכוכית מפני הסכנה. ולא ירוק אדם בבית המרחץ מפני הסכנה. ובכ״מ לא ירוק אדם בפני חבירו.

אומר אדם הלכה של בית הכסא בבית הכסא. ושל בית המרחץ בבית המרחץ. אין שואל ומשיב במקום שרובן ערומים. ולא במקום שרובן לבושין רובן לבושין ומיעוטן ערומים . רובן ערומים ומיעוטן לבושין ככולן ערומין. ולא ישאל אדם שלום לחבירו בבית המרחץ (מפני הסכנה). ואם שואלהו אומר לו מרחץ הוא. וי״א משיבו ואין בכך כלום.

ואל יניח אדם רגליו לתוך האמבטי ויהא רבוץ לתוכה מפני שגנאי הוא לו. ואל יאמר אדם לחבירו דרוס ידך עלי בבית המרחץ. והאומר אין יוצא משם כשהוא שלם. א״ר יהודה במה דברים אמורים במים המועטין אבל במים מרובין ה״ז משתבח. והקורא ב׳ פעמים והטובל ב׳ פעמים ה״ז מגונה.

המתכסה בטליתו ועומד במקום הזיעה ה״ז גוזל את הרבים. הרוחץ בצונן והמשתטף בפושרים ה״ז גוזל את הרבים. והגוזל את הרבים כיצד יעשה. ילך ויחפור בורות שיחין ומערות ויתקן דרכים וטרטראות ואח״כ ימחול לו: