טוב הלבנון, שער תשיעי - שער הפרישות ז

המצות השמעיות מה שאין השכל מחייב אותם רק מצד גזירת חכנותו יתברך וידיעתו במה שהם מועילים לנפש האדם:

כפי תכלית יכלתם ופחות ממנה כלו' כפי יכולת המון בני אדם לקרב אל הפרישות ולא יותר מזה ואף זה לא בצמצום רק קצת פחות מזה כדי שיהיה שוה לכל נפש:

והסמוך לו והדומה לו:

הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו:

ישמעו ויאזינו יכנסו הדברים באזניהם:

ויאזינו ויחשבו יבחנו הדברים במחשבתם:

ויחשבו וידעו הש"י יעזרם להעמידם בידיעת האמת:

וידעו ויעשו מעשיהם יהיו מתוך ידיעתם ובר לבבם:

בתעות השדודים מאשר תועים בדרך השדודים מן השכל וההכרה:

והשיאתם פתה אותם:

נחבטים נלקים:

ונפשותם עיפות וכו' מלשון עיף ויגע:

דעותם שלולות חסרות מלשון מוליך יועצים שולל (איוב י״ב:י״ז):

ובינותם מנופצות מרוצץ ומפוזר מל' ונפץ את עולליך (תהלים קל"ז) כלו' מבולבל בלי עמידה על ענין אחד:

והחודרות מן הנשים הנשים הצפונות בחדרי משכיותן ויודעות מקום מטמוניהן מלשון החודרת להם (יחזקאל כ"א ועיי"ש ברד"ק):

ומחזיקים הארמונות מבלים ימיהם לכונן להם היכלות ודירות והם יובלו לקברות:

קובר כל איש מהם אביו ובנו כלו' כמו שדרך בני אדם שיקבור את אביו כך קוברים את בניהם שמגדלים בנים כחשים חרפת אנשים בל למדו אתם תורה ומעשים טובים אך ירגילום מנעוריהם בתענוגות בני אדם ויין כי יתאדם:

ואינו עושה מעשה הקיים לנצח שיעזוב אחריו ברכה ומעשה העומדת לעד להביאו לחיי עוה"ב:

וזוכר מאוייו תאותיו:

ומה תאמר בתוך שאבדו שתי קצותיו כלו' היצלח דבר ששני קצותיו אבודים דמיון זה האדם הנוצר מטפה סרוחה ואם יהיה גם אחריתו עדי אובד בעוה"ב הרי הוא כתוך ודבר שאבדו שתי קצותיו שאין לו להשען לא על המקום שבא משם והיינו אביו ואמו ולא על המקום אשר הוא הולך לשם, ואמר הכתוב כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני (תהילים כ״ז:י׳) שהוא אבינו באמת כמאמר חז"ל שלשה שותפים באדם וכו', ומאחר שאין להאנשים כאלו להשען על ה' בעה"ב הרי הם כתוך וכו' וכיחיד שעזבוהו אבותיו שאין לו אב וגואל והוא נשאר בדד וגלמוד:

ונוכח בהם נתישר בהם כמו בארץ נכחות יעול (ישעיהו כ״ו:י׳):

כמה בינם ר"ל בין האנשים העובדים את יצרם:

וזכו חוביהם נזדכך מצפוניהם כמו לטמון בחבי עוני (איוב ל״א:ל״ג):

ועיניהם נחות אינם נושאים עיניהם לחמוד דבר שאינו שלהם:

בבדידות ביחידות לא להתפאר בפני בני אדם:

קרבו אל העיון המחשבי והמניני והמועצי הם שלשה חלקי החכמות שזכר בראש הקדמתו וחכמת הטבע היא העיון המחשבי, וחכמת השמוש שמיוסדת על המנין והשעורים היא העיון המניני, וחכמת אלהות שצריכה עצה וחכמה עמוקה היא המועצי:

קרעו מסך הראות כו' קרעו וילון המכסה מלראות בדרכי המצפונים:

והגיעו אל מרגוע האמת ביגיעה הגיעו אל המנוחה האמתית שהיא חיי עוה"ב מחמת יגיעתם בעבודת ה' בעה"ז:

אל שעשועים שמחה גדולה:

ולא אחרם מלשון ואחר עד עתה (בראשית ל"ב). כלו' אורך ימיהם לא אחרם מלהביאם אל המנוחה בעה"ב:

קרואי אלהים כמו קרואי העדה (במדבר א'):

ומשחריו כמו ומשחרי ימצאונני (משלי ח'):

ולוהגי צדק ג"כ ל' דבור כמו ולהג הרבה (קהלת י"ב):

אין טורד אותם וכו' ולא מעכבם וכו' אין שום טרדה טורדת אותם מלזכור את אלהים ואין שום מעכב מעכב אותם מלהודות את ה':

בבר וביחוד בבר לבבם וביחוד לה' לבדו מבלתי לחנוף לבני אדם:

התנכר להם העולם כלו' העולם ותאוותיו עשה עצמו לפניהם נכרי ממה שהוא באמת והראה להם פנים שוחקות למשוך אותם ברשתו אבל הם הכירוהו וידעו הרע הטמון בקרבו ונשמרו ממנו:

ודברו בו וספרוהו ספרו עניני העולם והרעות הצומחות ממנו:

תרמיתו ערמתו:

בגדי חמודותיו כלו' הראה עצמו לפניהם כולו מחמדים מתנדב ועושה טוב בבני אדם:

ויחשבוהו שולל ערום וגזלן ופועל רעות:

והתרפה להם וכו' הראה עצמו לפניהם כאלו הוא נרפה בתת להם טרף ביתם ודי ספוקם אבל מצאוהו מוכרח אחר אשר תלו בטחונם בהבורא ית' היה מוכרח לתת להם את אכלם בעתו:

שחק אליהם כלו' הראה להם הצלחה בקבוץ מותרות הממון:

ויגערו בו הם לא רצו לקבץ המותרות:

ורצה להטותם אל רצונו:

ונטו מעליו הרחיקו עצמם ממנו:

ואין לו שלטון עליהם אין לעולם ממשלה עליהם ולא שום ענין שיתאוו ממנו בכדי שיתקרבו אליו בעבורו:

הברים הזכים:

בעלי הרואות הפקוחות בעלי ראיה אשר עיניהם פקוחות וצופים מראשית דבר אחריתו:

והמשאלות היקרות מוסב על בעלי כלו' בעלי משאלות היקרות מל' ימלא ה' כל משאלותיך (תהילים כ׳:ו׳):

והיגיעות גם זה מוסב על בעלי ר"ל בעלי היגיעות הרצויות:

אשרו אל אלהים ואושרו נתישרו אל אלהים ונתישר דרכיהם כמו ואושר בארץ (תהלים מ"א):

וסחרו עמו מל' סחורה עשה"כ טוב סחרה מסחר כסף (משלי ג׳:י״ד):

ונבררו כלם אהובים כלם ברורים:

הצטידו מל' מזונות וצדה לדרך כמו הצטידנו אותו (יהושע ט׳:י״א):

בדרך הרעה דרכי עולם הזה והם הצטידו ביראה וניצלו מעונש עוה"ב:

ורכבו מרכבת המעשים והגיעו המעשים טובים נעשו להם למרכבת כבוד והגיעו מהר אל מחוז חפצם:

החרטה אשר לא תועיל אחר המות אין שם לא חרטה ולא תשובה: