תוספתא כפשוטה על שביעית ח:ג

16. הקפת החנות אינה משמטת. בד: הקפת החנות משמטת דברי ר' יהודה. וחכמים אומ' אינה משמטת. ובכי"ע: הקפת חנות אין משמטת דברי ר' יהודה, וחכמ' אומ' משמטת. וכן מעתיק מן התוספתא באו"ז ח"ד, ע"ז סי' קי"ח, י"ז ע"ד. ובמשנתנו רפ"י: הקפת החנות אינה משמטת וכו', ר' יהודה אומר הראשון הראשון משמט. ומכאן משמע שאף ר' יהודה מודה בעצם הדין שהקפת חנות אינה משמטת, כדילפינן בספרי ראה פיס' קי"ב עמ' 173. וכן מפורש בירושלמי (כאן פ"י ה"א וה"ב ובמקבילה שבמכות פ"א, ל"א ע"א) שדווקא הראשונה נעשית מלוה, ומכאן שהקפה האחרונה אינה משמטת. וכן פירשו הר"מ והר"ש במשנתנו. ברם מלשון התוספתא כאן לפי גירסת ד משמע שר' יהודה חולק על עצם הדין של הקפת חנות וסובר שהיא משמטת כמלוה, 11 ועיין בח"ד שציין לדברי הרדב"ז בפ"ט מה' שמיטה הי"א שהעיר על התוספתא כאן, ופירש: ולפ"ז צריך לומר דבמתניתין ר' יהודה לדברי הת"ק קאמר, כלומר, לדידי כל הקפה מלוה היא, אבל לדידכו אודו לי מיהת בהקפות הראשונות וכו'. ולעיל שם כתב שגם בירושלמי משמע שר' יהודה חולק על כל הקפות חנות. ברם כבר ראינו שבירושלמי שלפנינו מפורש להפך. אלא שרבינו פירשו אחרת, עיין בדבריו בפ"ט שם ה"ה. ויש כאן מחלוקת בין המשנה והתוספתא. ולפי גירסת כי"ע והאו"ז צריך לפרש שהמחלוקת היא בהקפה אחרונה, ור' יהודה כשיטתו במשנתנו, 12 ודלא כפירוש הרדב"ז הנ"ל (בהע' 11) בדבריו. והחכמים (ר' יוסי) חולקים גם בהקפה אחרונה וסוברים שהיא משמטת, עיין מ"ש להלן. ונראה שגירסת כי"ו נכונה, ולפנינו פיסקא ממשנתנו, והברייתא מוסיפה את דעת רבי שלהלן. וכן אפשר לפרש את גירסת ד. והברייתא קיצרה בדברי ר' יהודה והכוונה שראשונה ראשונה משמטת, וכן פירש ר' יונה בר"ג.

16-17. נראין דברי ר' יהודה בכותב מעות וכו'. וכ"ה בד, אבל בכי"ע ובאו"ז הנ"ל להפך: בכותב פירות, ודברי חכמ' בכותב מעות (ועיין להלן גירסת המאירי). ופירש באו"ז נראין דברי ר' יהודה לחכמים דהקפת חנות אינה משמטת כשאמר לו הלוקח למוכר שיכתוב רק סכום הפירות ומדתם, ולא יזכיר סכום מעות, ודברי חכמים נראין לר' יהודה כשאמר לו לוקח למוכר שיכתוב את סכום המעות גרידא. ומר אמר חדא ומר אמר חדא, ולא פליגי. ברם שיטה זו בבלית היא, 13 עיין הרשימה במלא"ש ערכין פ"ח מ"ה. אבל בירושלמי (יבמות פ"ד הי"א, ו' סע"א, ובמקבילה שבנדה פ"א) אמרו מפורש: כל מקום ששנה רבי נראין עדיין המחלוקת במקומה, חוץ מעיגול של דבילה, דדין מודי לדין ודין מודי לדין (עיין מ"ש בתס"ר ח"ד סוף עמ' 168 ואילך). ולפ"ז צ"ל שהמחלוקת בין ר' יהודה והחכמים היא בהקפה אחרונה, ור' יהודה סובר שהקפה האחרונה אינה משמטת כלל, כשיטתו במשנתנו הנ"ל, וחכמים (והוא ר' יוסי במשנתנו הנ"ל) סוברים שאף הקפה אחרונה משמטת, מפני שהם חולקים על עצם הדין וסוברים שאפילו מידי דלאו הלואה משמט. 14 עיין בתוספ' כתובות נ"ה א' ד"ה ולשביעית; גיטין י"ח א' ד"ה מאימתי, קטעי תוספות שנתפרסמו בס' היובל לכבוד הרכבי, עמ' 358. ועיין בירושלמי כאן פ"י סה"א, ואין משם הכרח נגד שיטת התוספות, עיי"ש. ורבי חולק ומכריע במחלוקת זו, וכגי' כי"ע ואו"ז. ובמאירי גיטין (ל"ז א' עמ' 156) כותב: יראה שהקפת חנות מלוה היא, והוצרך בה ללמד שאינה משמטת, ולהוציא מדעת ר' בבריתא (כצ"ל) 15 במאירי הגירסא: יהודה, אבל נ"ל ברור שצ"ל כמו שהגהתי, והכוונה לתוספתא שהוא מכנה אותה תכופות: בריתא. שאמר שם דוקא בכותב פירות, אבל בכותב מעות משמט. וגרס כאן כגי' כי"ע ואו"ז ופירש שרבי חולק, וכמו שפירשנו. ולפי גירסת כי"ו (וכן אפשר לפרש אף גי' ד עיין מ"ש לעיל) דברי רבי מתפרשים כפשוטם, והם משלימים את משנתנו, ולדעת רבי נראין דברי ר' יהודה שראשון ראשון משמט כשכתב מעות, אבל אם כתב החנוני פירות נראין דברי חכמים שבמשנתנו שכל ההקפות אינן משמטות. ובמרדכי שבועות 16 נוסחא אחרת מפרק כל הנשבעין, הוצ' ראם ח' ע"א. הקשה על משנתנו הנ"ל ממשנה ב' שם שמוכח ממנה שהקפת חנות משמטת, 17 בירושלמי אמרו שמשנה ב' היא כר' יהודה. ותירץ: דהתם מיירי בכותב מעות. פי' שזקף בפנקסו וכתב שוה הפירות, והוי כמו חוב (ולפיכך משמט), והכא (כלומר, במ"א הסוברת שהקפת חנות אינה משמטת) מיירי שלא כתב מעות, ולא זקף לכתוב רק כמה מדות (כלומר, כתב פירות). ונראה שכתב ע"פ התוספתא, וגרס כגי' בי"ו וד. ועיין בפאת השלחן סי' כ"ט ס"ק כ"א אות נ"ה.