תוספתא כפשוטה על שביעית ז:ט
Tosefta Kifshutah on Sheviis 7:9 (Tosefta Kifshutah on Sheviit 7:9) · תוספתא כפשוטה על שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →18. אין פורעין מהן מלוה וכו'. ר"מ פ"ו מה' שמיטה ה"י ופ"ג מה' מע"ש הכ"א, סמ"ג לאוין רנ"ט, ע"ו ע"ד, כפו"פ ספמ"ח, סוף עמ' תרס"ד. ועיין ירושלמי מע"ש פ"א ה"א, נ"ב ע"ב. ופירשנו את כל הברייתא לעיל סוף עמ' 188 ואילך.
ואין פודין בהן שבויין. וכ"ה בתוספתא פאה פ"ד שו' 52, וכן העתיק משם (לעניין מעשר עני) גם בר"מ ספ"ו מה' מתנות עניים. אבל בירושלמי דמאי (פ"ג ה"א, כ"ג ע"ב) לא נזכר פדיון שבויים. וכן השמיטו הר"מ בה' שמיטה ובה' מע"ש הנ"ל, וליתא גם בסמ"ג (שהעתיק מן הירושלמי או מן הר"מ עיי"ש) ובכפו"פ (שהעתיק מן הר"מ) הנ"ל. וכנראה שהוא פירש שבבא זו היא באשגרה מפיאה (לעניין מעשר עני), אבל בשביעית ובמע"ש פשיטא שאין פודין בו שבויים ואין מוסרין אותן לגוי. ועיין מ"ש לעיל עמ' 398 שו' 11, ולהלן בכורים פ"א שו' 21. אבל עיין בפאת השלחן סי' כ"ו ס"ק י' אות כ"ז ובהגהות הרידב"ז שם.
20. ונותנין אותן לחבר עיר בטובה. וכ"ה בפיאה ובר"מ ה' מתנ"ע הנ"ל. אבל בה' שמיטה ובה' מע"ש לא העתיקה, וכן ליתא בירושלמי דמאי הנ"ל. וכנראה שאף כאן פירש הר"מ שלא נשנית הלכה זו אלא לעניין מעשר עני, ויש כאן אשגרה מפיאה, וכדלעיל. ועיין מ"ש ע"ז לעיל עמ' 190.