תוספתא כפשוטה על שביעית ו:כב
Tosefta Kifshutah on Sheviis 6:22 (Tosefta Kifshutah on Sheviit 6:22) · תוספתא כפשוטה על שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →41-42. חמשה אחין שהיו מלקטין ירק וכו'. ירושלמי הנ"ל. ופירש הרש"ס שבאחין לא גזרו, ומצוי הוא שכל אחד מלקט לעצמו, ואחד מהם מוכר על ידי כולן. ועיין ירושלמי פאה פ"ח רה"ב, כ' ע"ד.
42-43. ובלבד שלא יעשאוהו פלטיר. בירושלמי הנ"ל: אמר ר' יוסי בי ר' בון ובלבד שלא יעשו פלטר. מהו ובלבד שלא יעשו פלטיר? 18 כ"ה בכי"ר, בנוסח הרש"ס, בר"ש פ"ז מ"ג, בתוספ' הרא"ש סוכה ל"ט א' ר"ה ולותיב ובפי' הרשב"ץ לאבות פ"ד מי"ב. ולפנינו חסרה השאלה. שלא יהא מזבן בהוא אתר בכל שעה. 19 כ"ה בכי"ר ובנוסח הרש"ס ובר"ש הנ"ל בד"ר ובתוספ' סוכה ל"ט א' ד"ה ולותיב. ולפנינו בכל שנה, וכן הדפיסו בר"ש בד"ח. ועיין הגי' בתוספ' הרא"ש הנ"ל. ואית דבעי מימור דלא יהא מזבן בכל שעה. 20 כלומר, שהלוקח ימצא אצלו פירות בכל שעה שהוא רוצה, אלא מוכר את הכל בבת אחת. ונראה קצת שעיקר דברי ר' יוסי בר' בון הם "מהו ובלבד שלא יעשו פלטר", והוא בא לפרש את דברי התוספתא, וכן הבין בפ"מ שם. ובכי"ע כאן: ובלבד שעשאו פלטר. ונראה שאין כאן ט"ס, 21 עיין מ"ש הר"ח אלבק בספרו מחקרים בברייתא ותוספתא, עמ' 107. אלא "ובלבד שעשאו" פירושו "ובלבד שלא עשאו". וכבר הבאתי כמה דוגמאות (מן התוספתא והמכילתא) לסיגנון זה בתס"ר ח"ב ריש עמ' 261 ובח"ד עמ' 96. וכן להלן כלאים פ"ב שו' 43: ובלבד שלא יהא בינו לבין חבירו וכו'. ופירושו: ובלבד שיהא וכו' עיין מש"ש. וכן שם פ"ה שו' 36: ובלבד שיתן את המשיחה וכו'. אבל בראשונים: ובלבד שלא יתן וכו', עיין מש"ש. וכן במשנת חלה פ"ג סמ"א: 22 כגי' כי"מ, פרמה, קויפמן, משנה שבירושלמי, משנה ד' נפולי ור"ו. ובלבד שיהא שם חמשה רבעי קמח. וכ"ה בספרי שלח פיס' ק"י עמ' 114. אבל במשנה הוצ' לו, ובמשניות שלפנינו: ובלבד שלא יהא שם וכו'. ועיין בפיה"מ להר"מ, בריבמ"ץ ובמאירי שם עמ' 26 ואילך ובאהצו"י חלה עמ' 134 ואילך. וכן בירושלמי עירובין (פ"ח ה"ד, כ"ה ע"א): רב אמר ובלבד דבר הניטל בשבת. ופירושו: ובלבד דבר שאינו ניטל בשבת, כמפורש בבבלי שם פ"ו א'. ובבבלי שם צ"ב רע"א: ובלבד שלא יהא זה עומד במקומו וכו'. וברש"י שם: ל"א שיהא זה עומד במקומו גרסינן (ועיין דק"ס שם סוף עמ' 357 הע' ח'), והיא היא. וכן בבבלי יומא ל"ה ב': ובלבד שימסרנה לציבור. ובר"ח שם: ובלבד שלא ימסרנה לצבור יפה יפה (ובחנם הגיהו בגליון שם), והיא היא. ובוודאי שאין להגיה בכל המקומות הנ"ל. ועיין בבלי נדרים כ"ג ב'. [ועיין ראבי״ה ח״א עמ׳ 309 ובהע׳ 10 שם. תוספתא עירובין פ״ח סה״ח.]
44. מיין ומשמן שכר בטלה. צ"ל: ומשכר בטלה, וכן בירושלמי (פ"ז ה"ד, ל"ז ע"ג): אבל מחשב הוא על היין ועל השמן ועל האבטלה. ומכאן משמע שאינו לוקח שכר בעד טרחתו (עיין בפ"מ) בבשול הירק, אלא נוטל שכר בטלה גרידא, עיין במשנתנו פ"ז מ"ג ולהלן שו' 55.