תוספתא כפשוטה על שביעית ו:יז

אין מוכרין פירות שביעית וכו'. משנתנו פ"ח מ"ג ולעיל פ"ד שו' 55. ועיין בפיה"מ שם ובר"מ פ"ו מה' שמיטה ה"ג. ובירושלמי שם: למה (כלומר, למה אין מוכרין במדה) כדי שימכרו בזול. וישקלו בליטרא וימכרו בזול? אם אמ' את כן אף הוא אינו נוהג בהן בקדוש'. כלומר אם מוכר במדה בזול הרי הוא כמזלזל בפירות שביעית. ועיין בירושלמי מו"ק פ"ב ה"ג, פ"א ע"ב. ובירושלמי ביצה (פ"ג ה"ז, ס"ב סע"א): תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מפייס הוא אדם את עצמו בליטרא לידע מה הגיע לו. כהדא ר' מנא זבן חרובין דשמיטה, אתא שאל לר' חזקיה, אמר ליה נהגין רבנן כהדא דרבן שמעון בן גמליאל.

30. ולא יהא ממלא את החבית ומוכרה וכו'. רמב"ן ע"ז ס"ב א' ד"ה נמצא. ובמשנתנו (תרומות פ"א מ"ז): אין תורמין בסל ובקופה שהם של מדה, אבל תורם הוא בהן חציין וכו'. ובריבמ"ץ ובר"ש שם: שהרואה אומר במדה הוא תורם. ור' יהוסף אשכנזי (מובא במלא"ש שם) תמה על פירוש זה: הרי הוא תורם במדה ממש. ומוכח שהראשונים הנ"ל פירשו שסתם סל וקופה ידועה לו מדתן. 4 ועיי"ש פ"ד מ"ו. ועיין ביצה פ"ג מ"ח. ולעניין כלכלה, עיין להלן מעשרות פ"ב שו' 33 ומש"ש. ואף כאן אסרו לו למלא את החבית ואת הכלכלה ע"מ למוכרה כמות שהיא, מפני שנראה כמודד. ומן הירושלמי (פ"ח ה"ג, ל"ח ע"א) משמע שלא היו מודדים אלא בכפישה, מפני שפיה רחב, וכשלא היו ממחקים אותה אין המדה ברורה. וכן בתנחומא תזריע: 5 סי' ו', לפי גירסת ס"א בהוצ' מנטובה. וכן מעתיק במכירי תהלים פע"ה, ט', עמ' 11. ועיין בתנחומא שם הוצ' בובר סי' ח' הע' מ"ה. אין הקב"ה מודד בכפישה, אלא הכל במשפט. 6 ועיין ירושלמי יבמות פי"ג ה"א, י"ג ע"ג, ובבלי שם ק"ז ב'.

31. אלא או' לו חבית זו אני מוכר לך וכו'. כלומר, אם היתה לו חבית או כלכלה של תאנים שמלאה לעצמו מותר לו למוכרה, שהרי סוף סוף אין החבית מדה ממש, ומכיוון שלא מדד על מנת למוכרה התירו לו למכור כמות שהיא.

32. בטריסית. ברמב"ן הנ"ל: בתריסית. וזו היא מטבע קטנה (tressis) ששויה שלשה איסרים. ועיין רש"י שבועות מ' רע"א. ועיין להלן מע"ש פ"ד שו' 51 ואילך.