תוספתא כפשוטה על שביעית ג:יג

27-28. הנכרי והכותי שחרשו וכו'. במשנתנו (אהלות פי"ז מ"ג): החורש את שאינו שלו, וכן גוי שחרש אינו עושה אותה בית הפרס, שאין בית הפרס לכותיים. ופירש הר"מ וכ"ש לגויים. ובמלא"ש שם: י"ס ואין בית הפרס [לכותיים] וכן הגיה הרי"א ז"ל. ובאליהו רבא פירש: "וכותיים היינו עכו"ם וכן בכ"מ קורא לעכום כותיים". וכנראה שאמר כן רק לעניין פירוש המשנה, אבל לעצם הדין כותי דינו כגוי לעניין בית הפרס כמפורש כאן, 29 אבל הר"מ בפ"י מה' טומאת מת ה"ו לא הזכיר כותי. ושמא סוברת הברייתא שלנו שכותי כגוי לכל דבר. והגהת הגר"א שהבאנו היא להלכה. ברם לפי הטעם שנתנו כאן, הרי אין הבדל. ושמא לא חילקו בישראל. ועיין להלן. ועצם פירוש המלה "בית הפרס" לא נתבררה לי. עיין רש"י נדה נ"ז א' ד"ה שנידש ותוספ' שם ד"ה בית הפרס.

28-29. שלא גזרו אלא עד מקום שיכולין לגזור. כלומר, שכל עצם גזירת בית הפרס היא שיזהרו בחרישת הקבר (עיין ר"ש אהלות שם), וגוי וכותי לא ישמעו להם, 30 ועיין להלן נדה פ"ו הט"ז ובבבלי שם נ"ז א' ומ"ש בסדרי טהרות אהלות, רכ"ז ע"ב, ד"ה והתניא. וממילא יתרבו בתי פרס בא"י, וזו היא גזירה שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה, ועיין להלן.

29-30. שלא גדרו אלא גדר שיכול לעמוד. עיין הלשון בירושלמי כאן ה"ב, ל"ה רע"ב. ובאבות דר"ן נו"ב פ"א, ב' ע"א: שלא יעשה אדם גדר יותר מן העיקר, ויפול הגדר ויקצץ את הנטיעות, ועיין בנו"א שם, ג' רע"א. ובב"ר פי"ט, ג', 172: תני ר' חייא שלא יעשה את הגדר יותר מן העיקר וכו', ועיין בהערות שם. ועיין להלן שבת פ"א הי"ז ומש"ש. ובבבלי ב"ק ע"ט ב': לפי שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא א"כ רוב ציבור יכולין לעמוד בה, 31 ועיין בגליון שם ובירושלמי שבת פ"א ה"ד, ג' ע"ד, ובמקבילה בע"ז פ"ב ה"ט, מ"א ע"ד, ובנספח למדרש תהלים פקל"ז, הוצ' בובר רס"ג ע"א. בהמה דקה אפשר להביא מחו"ל, בהמה גסה אי אפשר להביא מחו"ל. ועיין בתוספ' שם ד"ה אין מגדלין ולהלן ב"ק פ"ח הי"א.