תוספתא כפשוטה על שביעית ב:יח

67. ובלבד שלא יהא בינו לחבירו בית שמנה סאין וכו'. ר' דוסתאי בר' יהודה סובר כרשב"ג במשנתנו (וכפירוש הר"מ בפיה"מ) שמותר לו לדייר בית שמונה סאים מסביב לסהר הראשון, אלא שלדעתו אין צורך שיהא סמוכין לו ממש, ובלבד שלא ירחיק ממנו כמלואם. ועיין בפ"מ פ"ג ה"ג ד"ה ואפילו ג' חבלים.

68. בית סאתים. ר' יוסה בן כיפר סובר כת"ק של משנתנו שלא התירו לדייר אלא בית סאתים אצל הסהר הראשון, אלא שלדעתו אין צורך בסמיכה ממש (ע"י עקירת ג' דפנות, עיין במשנתנו שם) אלא מותר להרחיק ממנו, ובלבד שלא יפסיק כמלואו. ובירושלמי הנ"ל: ובלבד שלא יהא בין סהר לסהר כמלוא סהר.

69. ובית סאתים זו חולב וגוזז וכו'. וכן מעתיק בפ"מ הנ"ל. וכן בכי"ע: ובית סאתים זה וכו'. אבל בד משובש: ובית סאתים זה חולב וזה גוזז וכו'. ובירושלמי הנ"ל: אותו המקום חולב בו וגוזז בו וכו', כלומר, ואינו חושש להעמיד שם את הצאן באקראי כדי לחלוב ולגזוז, אעפ"י שהן מטילין שם גללים, ונמצא כאילו מדייר יותר מכשיעור. והטעם הוא שהחליבה והגזיזה מוכיחים עליו, שקשה לעשותן כשהן צפופין בסהר ובסרחון הגללים.

ומכניס ומוציא דרך עלייה. בפ"מ הנ"ל: דרך עליה. ובד: בדרך עלייה. ובכי"ע דרך העלייה. ובירושלמי הנ"ל: ומביא את הצאן דרך עליה. ופירושו, שאפילו אם אין חולב וגוזז שם מותר לו להעביר שם את הצאן הנה והנה, אעפ"י שהם מטילין גללים.