תוספתא כפשוטה על שבת ג:כג
Tosefta Kifshutah on Shabbos 3:23 (Tosefta Kifshutah on Shabbat 3:23) · תוספתא כפשוטה על שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →53. ומיחם על גבי קדירה וכו'. וכ"ה בבבלי נ"א ב' בכי"י, ובנוסחאות הגאונים והראשונים, 37 עיין דק"ס, עמ' 99 הערות ק', ר'. וכן הגיהו רש"י, הרמב"ן, והמיוחס להריטב"א, והרב המגיד (פ"ד מה' שבת ה"ו) ע"פ התוספתא כאן. ובהוצאות שלפנינו בבבלי: אבל לא קדרה על גבי מיחם ומיחם על גבי קדרה, ועיין ברש"י, ובגליון הגמרא, וברש"ל וברש"א שם. וכל הברייתות הנ"ל נעתקו בבבלי, אבל לא הזכירו אותן בירושלמי.
וטח פיהם בבצק וכו'. ופירש"י: בבצק הנילוש מבעוד יום. וכן פירשו רוב הראשונים שטח בבצק אפילו בשבת, ועיין בב"י טאו"ח סי' שי"ח. אבל בראבי"ה סי' ר"ט, ח"א, סוף עמ' 300: וטח את פיהם בבצק פירוש מערב שבת, דבשבת אסור משום ממרח. אי נמי בשבת, אינו שייך מירוח בו כמו בשעוה וכו'.
54. וכשם שאין טומנין את החמין וכו'. ירושלמי ספ"ד, ז' ע"א, בבלי הנ"ל. ועיין רש"י וברמב"ן וברשב"א שם.
55. ולא את הצנון. בירושלמי מוסיף: ורבי מתיר. וכן בבבלי: רבי התיר להטמין את הצונן. אבל בכי"י (עיין דק"ס) חסרים דברי רבי.
אין מרסקין וכו'. בבלי הנ"ל, ובירושלמי ליתא. ופירש"י: משום דקא מוליד בשבת, ודמי למלאכה שבורא המים האלו. ועיין בס' התרומה ה' שבת סי' רל"ה ומ"ש בחי' הרשב"א נ"א ב'.
55-56. אבל מרסק הוא לתוך הכוס וכו'. בבבלי הנ"ל: אבל נותן הוא לתוך הכוס וכו'. ופירש"י: ואעפ"י שנימוח מאליו. ומשמע מדבריו שלרסק לתוך הכוס אסור. אבל הר"מ בפכ"א מה' שבת הי"ג פסק כלשון התוספתא, עיין מ"ש במגיד משנה במקומו. וכן הוכיחו הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ה (בחידושים המיוחסים להר"ן), המאירי, 38 ושם בד"ר: אבל מוחק הוא וכר. המיוחס להריטב"א בסוגיין והר"ן ספ"ד 39 ושם בד"י: אבל מכסה הוא וכר. מלשון התוספתא כאן שלתוך הכוס והקערה מותר לרסק אפילו בידים, ולא אסרו לרסק בידים אלא משום סרך סחיטה, אבל כשהוא מרסק לתוך הכוס והקערה לא גזרו, ודינו כפירות שאינם בני סחיטה, עיין בבבלי קמ"ד ב' ובר"מ הנ"ל הי"ב. ולפי פשוטו פירושו שמותר לרסק בתוך (לתוך=בתוך) הכוס והקערה (ואפילו ריקות), מפני שאינו נראה כמרסק לשם מים אלא כדי שלא יהא גוש אחד, והמים ממילא קאתו. ועיין ש"ך יו"ד ס' ר"א ס"ק ל', אות ע"א.