תוספתא כפשוטה על דמאי ז:ה
Tosefta Kifshutah on Demai 7:5 · תוספתא כפשוטה על דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →11. ישראל שקיבל שדה מכהן וכו'. בירושלמי (פ"ו ה"ג, כ"ה ע"ב): ישראל שקבל שדה מישראל וכו'. וכצ"ל לפנינו, כמו שהגיהו בח"ד והגר"א.
ואמ' לו וכו'. כלומר, המקבל, אבל הנותן בקבלה הרי יכול לשייר לעצמו את כל המעשרות בהסכם המקבל.
12. ויטלם לפלוני אסור וכו'. כלומר, שיתנו את כל המעשרות לכהן פלוני אסור, מפני שאסור לישראל ליתן מעות לישראל אחר, כדי שיתן את כל המעשרות לקרובו של בעל הממון. 6 ומה שאמרו לעיל (פ"ה, שו' 67. ועיין במשנת ערכין ספ"ח): רשאי ישראל שיאמר לכהן הילך סלע זו, ותן תרומה לבן בתי כהן וכו', כבר העמידה ר' יוחנן (ירוש' כאן פ"ו ה"ג, כ"ה ע"ב, ובמקבילות בקידושין פ"ב ובנדרים פי"א): "ברוצה ליתנו לשני כהנים, ובן בתו אחד מהם, והוא אומר לו הילך סלע זו ותן כולו לבן בתי כהן". אבל אם אין בעה"ב רוצה ליתן את מתנות הכהונה לקרובו כלל, אסור ליתן לו ממון, כדי שיתנן לקרובו. ועיי"ש בירושלמי ומוכח משם שכן העמידו אף את הברייתא שלנו.