תוספתא כפשוטה על דמאי ז:יב

26-27. הנותן שדהו קבלה לעמי הארץ וכו'. כלומר, שאינם חשודים ודאי, ורובם מעשרים.

27. עד שלא באו לעונת המעשרות צריך וכו'. כאן נתחלפו השורות וצ"ל להפך: עד שלא באו לעונת המעשרות אינו צריך לעשר על ידן משבאו לעונת המעשרות צריך לעשר וכו'. וכ"ה בירושלמי ובר"מ הנ"ל, וכן הגיהו המפרשים.

28. כיצד עומד על הגורן ומעשר וכו'. בד: כיצד הוא עוש', עומד על הגורן ונוטל וכו'. וכ"ה בר"מ הנ"ל. ופירושו במקום שצריך לעשר אין בעל השדה מחכה עד שיגיע חלקו לידו, אלא מעשר מיד על הגורן. אבל אינו מחוייב לשמור שלא יאכל מהם האריס אכילת קבע לפני הגורן.

29. שאין אחריות לרמאין. כלומר, שהרי אסור להם לאכול אכילת קבע מחמת איסור גזל. ובר"מ הנ"ל: שאין אנו אחראין להם.