תוספתא כפשוטה על דמאי ד:כח

72-73. מפקידין תרומה אצל ישראל ע"ה וכו'. בבבלי גיטין (ס"א ב') נשאו ונתנו בברייתא זו, והעמידוה (לפירש"י) בפירות שהוכשרו, ואימת תרומה על ע"ה, והוא מפחד לנגוע בה, מה שאין כן בכהן ע"ה שלבו גס בה. ורוב המפרשים פירשוה שכל הסוגיא שם היא אליבא דרבא גרידא. ולולא דבריהם היה נראה מפשט המשנה (בגיטין שם ובשביעית ספ"ה) אף כאביי (שם ס"א א'), ולפיו אנו קיימים כאן אף בפירות שלא הוכשרו, ובכהן חיישינן שמא יגע בידים לחות. 32 ואפילו לשיטת הר"מ רפי"ב מה' טומאת אוכלין שבהכשר צריך רצון בעלים, שאני כאן שהמשקין נתלשו ברצון, ועוד שמשקין טמאין מטמאין לרצון ושלא לרצון, עיין מכשירין פ"א מ"א, ועיין בחזון נחום ובס' משנה אחרונה שם. ובבבלי נדה ל' סע"ב: משל לכהן חבר 33 כ"ה בכי"מ, בעין יעקב ובאגדות התלמוד שם. וכן מעתיק בעקידה, ריש שער ס"ח (ד"ו ש"ז ד' ע"ד). שמסר תרומה לע"ה ואמר לו אם אתה משמרה 34 כ"ה לפנינו ובכל הנוסחאות הנ"ל. אבל בעקידה הנ"ל בט"ס: אוכלה. בטהרה מוטב, ואם לאו הריני שורפה לפניך. ועיין בתוספתא עירובין שציינתי לעיל הערה 18. ועיין מ"ש להלן.