תוספתא כפשוטה על דמאי ג:ו

20. לא ישתמש חבר במשתאו וכו'. וכ"ה בכל נוסחאות התוספתא, ובירושלמי פ"ב סה"ב: תני לא ישמש וכו'. וכן פסק הר"מ בפ"י מה' מעשר ה"ו. ובחבר למעשרות ולא לטהרות עסיקינן. ועיין להלן שו' 30 ומש"ש.

21. אלא מניקות אחת. בכי"ע: מניקית. ובד: מינקת (והמלה "אלא" חסרה שם בט"ס). והיא, כנראה, כף שיש לה יד ארוכה לקדוח בה משקין. 9 השבעים מתרגמים את המלה מנקית שבמקרא κύαθος. ועיין תיאורו של אפיפניוס בספרו על המשקלים והמדות, נוסח הסורי 66 ע"א (הוצ' ספרים ע"י האוניברסיטה בשיקגו, 1935). וכן פירש בס' השרשים לר' יונה בן ג'נאח (סוף ערך נקה): ואת המנקיות כפות. ועיין מ"ש ד"ר יהושע בראנד בספרו כלי החרס בספרות התלמוד, עמ' שט"ו, ואילך. ועיין מ"ש בתרביץ ש"ג, עמ' 209.