תוספתא כפשוטה על חלה ב:ד

הוסיפו עליהן וכו'. כלומר, אפילו עיסת אורז שהיא נגררת עם החטים (פ"ג מ"ז), ומדומע שרובו חולין (ומדאורייתא בטלה התרומה ברוב) אף הם מפסיקין, עיין להלן.

10. וקב אורז באמצע וכו'. וכ"ה בד (אלא שלפני כן יש שם השמטה עיין מ"ש לעיל) ובמאירי הנ"ל. והלכה זו היא גם במשנתנו (פ"ד מ"ג), וכן פסק הר"מ בפ"ז מה' בכורים ה"ה.

וקב מדומע באמצע. כ"ה בכי"ע. וכן בירושלמי ובר"מ הנ"ל: קב מדומע אינו מצטרף (כלומר, מפסיק). ועיין מ"ש לעיל, ד"ה הוסיפו. ועיין מה שהאריך במהרי"ט אלגזי ה' חלה פ"ד סי' י"ט, ק"ג ע"ב ואילך. ובכי"ו ובד בטעות: וקב מרובע באמצע. וההוספה שאח"כ בכי"ע הוא שיבוש ברור, עיין לעיל שו' 7.

11. קב חטין וקב שעורין וכו'. ר"ש כלאים פ"א מ"א, תוס' מנחות ע' ב' ד"ה תנא (ושם בט"ס: אין מצטרפין, ועיין בשטמ"ק שם אות כ"ג ואות כ"ד), פי' חלה להרשב"א ש"א, ו' ע"א, מאירי עמ' 38 הנ"ל, פי' הרא"ש כלאים פ"א מ"א וחלה רפ"א, הלכות קטנות שלו ריש ה' חלה, ודיני חלה להרשב"ץ פ"ה (תשב"ץ ח"ב סי' רצ"א, ס"ב ע"א). ועיין להלן.

וקב כוסמין וכו'. כ"ה בכל הנוסחאות, וכ"ה בירושלמי פ"ד ה"ד, נ"ט ע"ד. ופירשו הראשונים הנ"ל 21 בר"ש ניסה לפרש אחרת, אבל אף הוא הסיק שהכוסמין הן באמצע. ועיין בפי' חלה להרשב"א הנ"ל. שקב הכוסמין היה באמצע, וכן העתיק בטיו"ד סי' שכ"ד במפורש: קב חטין מצד זה וקב שעורין מצד זה וקב כוסמין באמצע מחברן, והרי אלו מצטרפין. וכאן החטים מצטרפות עם הכוסמין לחייב את החטים בחלה, והכוסמין מצטרפות עם השעורין לחייב את השעורין בחלה (עיין במשנתנו פ"ד מ"ב), ונמצא שגם החטים וגם השעורים חייבות בחלה כל אחד לחוד. ובירושלמי הנ"ל: לא אמר אלא קב חיטין קב שעורין קב כוסמין. הא קב חטים וקב שעורין וקב כוסמין באמצע 22 וכן היתה הגירסא בירושלמי לפני המאירי, עמ' 38, אלא שדבריו שם אינם ברורים, וכנראה שכתב מה שכתב שם ע"פ פיסקי חלה להרשב"א, עיין להלן הערה 24. לא בדא וכו'. וזו היא גירסא משובשת, וצ"ל: הא קב חטים וקב שעורין וקב כוסמין [וקב שעורין] באמצע לא בדא וכו', כמו שהגיה הגר"א. ובפיסקי חלה להרשב"א הנ"ל: לא אמר אלא קב חטים וקב שעורין וקב כוסמין באמצע 23 וכ"ה אף בכי"ד של הירושלמי, אלא ששם חסרה המלה "אלא", וישנן המלים "לא בדא". וכו' מה בין כוסמין באמצע, מה בין שעורין באמצע? כלומר, לא אמרנו אלא כשהכוסמין באמצע (כסיגנון הברייתא שלנו ששונה בסוף את המין האמצעי המפסיק), אבל אם שעורים באמצע הן מפסיקות שלא יצטרפו בחלה, וע"ז שואל הירושלמי: מה בין כוסמין באמצע וכו'. וכן מוכח מהמשך דברי הרשב"א, וכן משמע מדברי הר"ש, התוספות, והרא"ש הנ"ל שלא העירו על סתירה בין הירושלמי והתוספתא. 24 בהוצ' קורוניל נדפסו דברי הרשב"א הנ"ל בשיבושים. וכ"ה בד' קושטא: אלמא משמע דדוקא בכוסמין באמצע, משום מן (=מין) החטים [אבל לא] לגמרי (כלומר, שאינן מין חטים ממש, שהרי הן כלאים זה בזה), ולא אמרו מצטרף אלא שהוא דומה בעיסתו (כלומר, אבל מין אחר מפסיק, שלא יצטרפו), אבל מין אחד ממש (כלומר, בשתי הקצוות), דקב חטים וקב שעורין וקב חטים, אעפ"י שהשעורים באמצע אינן מצפקין (צ"ל: מפסיקין). ועיין במאירי, עמ' 38. ועיין מ"ש לעיל שו' 5–6.

11-12. כשהוא תורם תורם מכל אחד ואחד. בירושלמי הנ"ל: תורם מכל אחד ואחד לפי מה שהוא. ופירש הר"ש הנ"ל (וביתר הרחבה ברשב"א הנ"ל) שלעניין צירוף הרי הכוסמין מצטרפות בין עם החטים ובין עם הכוסמין (עיין מ"ש לעיל), וממילא נמצא שהחטים חייבות בחלה, מפני שהצטרפו עם הכוסמין, וכן השעורים חייבות בחלה מטעם זה, אבל מ"מ אין להפריש מן הכוסמין לא על החטים ולא על השעורים, שהרי הכוסמין כלאים עם החטים וכלאים עם השעורים, כפי שמוכח ממשנתנו ריש כלאים (עיין בר"ש שם), ונקיטינן (משנת תרומות ספ"ב) כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה, וממילא מוכרח להפריש מן החטים על החטים ומן השעורים על השעורים. ועיין בס' ניר לירושלמי בסוגיין. והנה במקורות כאן לא נתברר אם צריך להפריש גם מן הכוסמין, ונחלקו בה האחרונים, 25 בכי"ל של הירושלמי נוסף אחרי הפיסקא שהעתקנו בריש שו' 11–12: קב חטים קב שעורים קב כוסמין תורם מן הכוסמין לפי מה שהוא. ונמחק כ"ז. ובכי"ר שם: הלכה ד'. קב חיטין וקב שעורי' תורם מכל אחד ואחד לפי מה שהוא. קב היטין קב שעורי' קב כוסמיות תורם מן הכוסמין. וברור שכי"ר מתאים כאן לכי"ל (אלא שברישא יש שם השמטה, וצ"ל: וקב שעורי' וקב כוסמין). וצ"ע. עיין בדרישה טיו"ד סי' שכ"ד ובט"ז ובש"ך ובנקודות הכסף שם ס"ק ד'.