תוספתא כפשוטה על חלה א:ט

25. מי שאין יכול וכו'. כ"ה בד ובמשנתנו פ"ב מ"ג. ובכי"ו ובכי"ע חסרה המלה "מי". 40 אבל עיין מ"ש לעיל שביעית פ"ו סוף שו' 49 ומעשרות פ"ג הע' 48. וכל ההלכה עד "אמרו לפני ר"ע" היא פיסקא ממשנתנו הנ"ל.

25-26. לעשות עיסתו בטהרה. כגון שהוא טמא שבעה, ועדיין לא הגיע זמנו לטבול, או שאין לו מים לטבול.

26. יעשנה בטומאה. וכן פסק הר"מ בפ"ח מה' בכורים הי"א ובפיה"מ מהדו"ב, עיין מ"ש במבואי לה' הירושלמי להר"מ סוף עמ' ח'.

27-28. על זו קורא חלה לשם וכו'. במשנתנו הנ"ל: לזו קורא חלה בשם וכו', ובהוצ' לו ובמשניות עם פיה"מ להר"מ כתי"י: לשם, והיא היא, והכוונה שאומר תרומה לה', ומברך עליה, עיין מ"ש לעיל עמ' 479 הע' 72. ובפי' הריבמ"ץ: לזו קורא חלה לה' ולזו קורא חלה לה', מכל מקום יש לשם חלק בה, ועיין בפירושו למע"ש פ"ה מי"א. ועיין ר"מ פ"ה מה' בכורים הי"א ובהשגות שם.

28. אין בהן חלק וכו'. בכי"ע: חלה, וכ"ה במשנה שבירושלמי ובכי"מ שם.

29. אין אומ' לו לאדם עמוד וחטא וכו'. כלומר, שיטמא חולין שאפשר להפריש מהם חלה, 41 עיין בתוספ' ע"ז נ"ו א' ד"ה שמותר וברשב"א גיטין ס"א א' ד"ה רישא וסיפא. שהרי מיד כשהוא נותן את המים לקמח, כבר יכול להפריש חלה, 42 עיין במשנתנו פ"ג מ"א, ירושלמי שבת פ"ב ה"ו, ה' ע"ב, ובמאירי חלה, עמ' 26 ואילך. ועיין מ"ש הר"ש אליעזרי בספרו תרומת חלה, עמ' ק"ב. וכשמתחיל ללוש מטמא אותן בידים. ועיין במשנתנו פ"ג מ"ב ובירושלמי שם. ולעצם השאלה אם אומרים לאדם עמוד וחטא וכו', עיין בבבלי קידושין נ"ה ב' ומנחות מ"ח א'. 43 בשו"ת משיב דבר ח"ב סי' מ"ג העיר הרב השואל שלפיכך פסק הר"מ כר"ע (עיין לעיל שו' 26), מפני שמסוגיית מנחות הנ"ל משמע דאמרינן עמוד וחטא בעצמך כדי שתזכה בעצמך באותו דבר, דלא כתשובת החכמים בתוספתא כאן. ועיי"ש בסי' מ"ד. ואין צורך בזה, שהרי לשיטת הר"מ אין כאן חטא כלל, עיין בפ"ז מה' בכורים הי"ב.

29-30. עמוד וקלקל וכו'. כלומר, וקלקל בידים. ואעפ"י שגם בעשיית קבין יש איסור שמפקיע מידי חלה (ירושלמי כאן רפ"ג, ר"מ פ"ו מה' בכורים הט"ז), מ"מ האיסור הוא בשב ואל תעשה שאינו מביא את העיסה לידי חיוב חלה, אבל בעיסה כשיעור חלה הוא עושה אותה ראוייה לחלה ומטמאה ומקלקלה בידים. (ע"פ ח"ד). ושמא פירושו, וקלקל אעפ"י שאין איסור בדבר, עיין רש"י סוטה ל' ב' ד"ה ואי בעית אימא.